מונדר גולן נ' מדינת ישראל

פסק דין

פתח דבר:

1.לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 30/04/13, על ידי השופט א. סלאמה – (ס.נ.), בתת"ע 1725-11-11 ותת"ע 1903-11-11.

2.הערעור מופנה כנגד חומרת העונש ובעיקר רכיב המאסר המותנה.

ההליך בפני בית משפט קמא:

3.בבית משפט קמא יוחסו למערער שתי עבירות של נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף ונהיגה ברכב ללא רישיון רכב תקף. העבירות בוצעו ביום 18/06/10.

4.המערער הודה בבית משפט קמא, הורשע במסגרת הסדר טיעון ובית משפט קמא שאימץ את הסדר הטיעון, הטיל עליו את העונשים הבאים:

9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, כמפורט בגזר הדין, 1,600 ₪ קנס, 10 חודשי פסילה בפועל ו- 4 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

5.הערעור מופנה כנגד אורכו של עונש המאסר המותנה.

טענות הצדדים:

6.המערער טוען כי העונש שהוטל עליו הוא עונש חמור וללא כל פרופורציה. לדעתו, עונש המאסר המותנה חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים ולעניין זה הפנה לפסיקה.

7.המשיבה טוענת כי העונש אינו חורג במידה קיצונית המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור. העונש ניתן במסגרת הסדר טיעון ולכן אין מקום להתערב בו.

דיון והכרעה:

8.לאחר שעיינתי בגזר הדין של בית משפט קמא, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור ולהעמיד את עונש המאסר המותנה על 6 חודשים.

9.בגזר הדין כתב בית משפט קמא כי: "שכן, מלבד תיק זה, רשומות לחובתו 4 הרשעות קודמות". מתברר כי המדובר בעבירות נשוא הערעור ולא היה למערער עבר תעבורתי לפני שנידון בגין העבירות נשוא הערעור.

10.המערער היה בן 19 שנים בעת ביצוע העבירה, עברו היה נקי ומאז חלפו מספר שנים מבלי שהוא יסתבך בעבירות נוספות.

11.לא ניתן לשלול את ההנחה שבית משפט קמא הטיל את עונש המאסר המותנה בהתחשב בעברו של המערער, כפי שציין בגזר הדין, אך משהתברר כי אין למערער עבר תעבורתי, יש בכך כדי להצדיק התערבות ערכאת הערעור וצמצום אורכו של עונש המאסר המותנה.

12.אציין כי בא כוח המשיבה טען בבימ"ש קמא לקיומו של עבר תעבורתי ומשום מה, הסנגור לא טען כל טענה בעניין זה במסגרת טיעוניו לעונש.

היה ראוי שבאי כוח הצדדים יבדקו את העובדות הנטענות, גם לעניין העבר התעבורתי, ובדרך זו הטעיית בית המשפט הייתה נמנעת.

בא כוח המשיבה הגיש הרשעות קודמות, אך לא נתן את דעתו לכך שמדובר בהרשעות נשוא הערעור וגם הסנגור לא אמר דבר בעניין זה ועקב כך, בית משפט קמא סבר שיש למערער הרשעות קודמות, ובדרך זו הוטעה, וחבל.