מונד ואח' נ' החברה לפתוח צפת בעמ ואח'

החלטה

מונחת לפני בקשת המבקשת לעיכוב ביצועה של ההחלטה מיום 14.5.14 לפיה בוטלה ההחלטה

מיום 26.2.14, שניתנה כנגד המשיבים, בהעדר התייצבות מטעמם, ונדחתה בקשת המבקש למתן

הסעד הזמני מסוג צו מניעה.

לאחר עיון בנימוקי הבקשה, התגובות לה והתשובה לתגובות, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

הכלל הנקוט בשיטתנו המשפטית בסוגית עיכוב הביצוע, מורה שהגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין (ראה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד –1984). בעל דין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפירות פסק הדין או ההחלטה שניתנו לטובתו, באופן מיידי, גם אם בעל הדין שכנגד הגיש ערעור על פסק הדין. רק בהתקיימו של טעם מיוחד המצדיק לפגוע בזכותו הנ"ל של הזוכה, רשאי בית המשפט להורות על עיכוב הביצוע (ראו לעניין זה: תקנות 466-469 לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד-1984; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5) 403, 405).

נטל השכנוע בדבר קיומו של נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו לעניין זה: ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד נ(1) 672,668).

ידוע גם כי עיכוב ביצוע פסק דין מותנה בקיומם של שני תנאים מצטברים, הראשון סיכויים טובים להצליח בערעור, והשני אם לא יינתן עיכוב ביצוע, והערעור יתקבל, יהיה זה מן הנמנע או שלא בנקלה, להשיב את המצב לקדמותו, או לחילופין ביצועו המידי של פסק הדין יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון.

לא אחת נקבע כי, בבוא בית המשפט להכריע בשאלה של עיכוב ביצועו של פסק דין, עליו להביא בין שיקוליו את מאזן הנוחות והנזקים שעלולים להיגרם לכל אחד מהצדדים אם תתקבל הבקשה או תידחה, כמו כן, ועל בית המשפט להביא במכלול השיקולים את מהות הנזקים שייגרמו ואת האפשרות לתקנם (ראו בש"א 3158/91 שמואל פלטו שרון נ' קומפני פיזיין, פ"ד מה(5) 499). עם זאת, כאשר ישנו מצב בו כפות המאזניים שוות ומאוזנות, והנזק שעלול להיגרם לשני הצדדים הינו שווה ויהא מאוד קשה לתקנו, הכף תהיה נוטה יותר לטובת הזוכה בפסק הדין המקורי (א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי- מהדורה שביעית" תשס"ג-2003, עמ' 528-527; ראו גם ע"א 4232/94 רחל וייצמן ואח' נ' מסודי דאוד, תק-על 94 (3) 2278).

במקרה דנן, ולאחר עיון בטענותיו והשגותיו הרבות של המבקש כנגד ההחלטה מיום 14.5.14, ומבלי לקבוע מסמרות לגופה של בקשת רשות הערעור, נראה כי סיכוייה של זו להתקבל אינם גבוהים. די בעניין זה להפנות לפסיקה הענפה של בתי המשפט בסוגיית ביטול החלטות, ובעניין הבקשה לסעד הזמני, לשיהוי הרב שדבק בהגשת הבקשה ולמהות השימוש הנעשה על ידי המבקש בנכס ומידת החוקיות שלו.

מטבע הדברים ההכרעה בסופו של יום אמורה להינתן על ידי ערכאת הערעור, עם זאת, בשלב זה ולאחר עיון בנימוקי הבקשה, ושלא כדעתו של המבקש, סבורני כי אין לפנינו בקשת רשות ערעור שסיכוייה להתקבל רבים הם.

בעניין מאזן הנוחות והנזקים, שוכנעתי כי בעריכת האיזון הנדרש בין הנזק שעלול להיגרם למשיב מס' 2, כתוצאה מעיכוב ביצוע המימוש של ההחלטה, לבין הנזק העלול להיגרם למבקש אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ידו של המשיב על העליונה. טענות המבקש לפיהן עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך ככל שהמשיב מס' 2 יעביר את זכויותיו בנכס לצד ג', הן טענות הנסמכות על חשש בעלמא שאינו מבוסס על ראיה ואף לא בדל ראיה. מן הנתונים שהוצגו לפני עלה כי המשיב מס' 2 לא זו בלבד שאינו מתכוון להעביר את זכויותיו בנכס לצד ג' אלא שהוא מתכנן לפעול לקבלת האישורים וההיתרים הדרושים לצורך בניית קומה למגורים בנכס. בנסיבות העניין, נראה כי הנזק העלול להיגרם למשיב מס' 2, ככל שביצוע ההחלטה יעוכב למשך תקופה נוספת, עולה לאין שעור על הנזק העלול להיגרם למבקש, המבוסס על טענה וחששות ערטילאיים שלא הוכחו כדבעי.

אוסיף בהקשר האמור ואציין כי ככל שמכונן אכן בליבו של המבקש החשש שמא המשיב מס' 2 יעביר את זכויותיו הקנייניות הרשומות בנכס לצד ג', מדוע הוא השתהה בהגשת בקשתו או שמא במשך זמן ההמתנה הנ"ל החשש לא היה קיים.

בנסיבות אלו, הריני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקש לשלם למשיבים הוצאותיה בסך 1,000 ₪ לכל משיב.

סכום ההוצאות הנ"ל ישולם תוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו למבקש, באמצעות בא כוחו, אחרת - ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומו המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

ניתנה היום, ד' סיוון תשע"ד, 02 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: