מומחה רפואי אינו כבול למבחני הנכות של המוסד לביטוח לאומי

.

רקע:

1.       בפניי בקשת התובעת לפסול חוות דעת פרופ' יואל אנג'ל שמונה על ידי בית המשפט,  ולמנות מומחה אחר תחתיו;  ולחלופין, למנות מומחה אורטופד נוסף מטעם בית המשפט.

ד"ר אנג'ל מונה ע"י בית-המשפט כמומחה אורטופדי, במסגרת תביעת התובעת עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: חוק הפלת"ד).

2.       התובעת נחבלה, בין היתר בעמוד השידרה.

          פרופ' אנג'ל קבע בחוות דעתו, כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשעור של 5% בגין כאב הגב "המגביל את תנועותיה".

טענות התובעת:

3.       לטענת ב"כ התובעת, משמצא המומחה כי לתובעת נותרה הגבלה קלה בתנועות הגב, הרי שנכון היה לקבוע לה נכות צמיתה בשיעור של 10%, בהתאם לפריט המתאים במבחני הנכות [הכוונה למבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי(קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956, (להלן: מבחני הנכות)]; ולא להתאמץ, כלשונו, כדי לקבוע נכות מותאמת בשיעור של 5%.

4.       עוד טוען ב"כ התובעת, כי המומחה מצא שהתובעת סובלת לכל הפחות מהגבלה קלה בתנועות הצוואר, וזאת כעולה מחקירתו הנגדית בבית המשפט.

          ואילו לגבי הפגיעה ביד שמאל, השיב המומחה, כי הוא היה מעניק לתובעת נכות בשיעור של  10%, וזאת " לו הייתי חופשי לגמרי לעשות את מה שאני מבין..."

טענות הנתבעת:

5.       הנתבעת טוענת, כי אין לבקשה כל בסיס.  המומחה נחקר והשיב על כל השאלות שהופנו אליו.

          ב"כ הנתבעת מפנה לספרו של ריבלין 'תאונת הדרכים'- סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, תש"ס- 1999), עמ' 582. שם הביע המחבר דעתו, כי ברגיל בית המשפט לא יתייחס באהדה לבקשה להמרת מומחה באחר, שבאה לאחר מתן חוות הדעת, ומקל וחומר כאשר בקשה זו באה לאחר שהמומחה נחקר בבית משפט על חוות דעתו, כפי המקרה שבפנינו.

6.       כבר אומר, כי אין בידי לקבל טענתו זו של ב"כ הנתבעת.

          דבריו של השופט ריבלין בספרו, מכוונים למקרים בהם הבקשה להמרת המומחה באחר מקורה בטעמים חיצוניים לתכן חוות דעת, ואשר היו ידועים למבקש בטרם מתן חוות הדעת, כגון קירבה לאחד מבעלי הדין המעלה חשש למשוא פנים, חשיפת המומחה לתיעוד רפואי האסור להגשה, מומחיותו של  המומחה וכיו"ב.

7.       אין זה הגיוני כלל לשלול מבעל הדין את האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לפסילת חוות דעת המומחה ומינוי אחר תחתיו, רק משום שהבקשה מוגשת לאחר שהמומחה נחקר בבית המשפט. אדרבא, ראוי הוא כי בקשה כזו תוגש בשלב שלאחר חקירת המומחה או הפניית שאלות הבהרה למומחה, ולא מיד עם מתן חוות דעתו.

ברב המקרים, רק לאחר חקירת המומחה על חוות דעתו, ולאחר שכבר ניתנה לבעל הדין הזדמנות להעלות בפני המומחה את כל שאלותיו ותהיותיו, יוכל אותו בעל דין לשקול אם המקרה מתאים להגשת בקשה לפסילת חוות דעת המומחה.

8.       ועוד, בניגוד לטענותיו של ב"כ הנתבעת (סעיף 3 לתגובתו), אינני רואה כל פסול בכך שהמניע לבקשה  "אינו אלא חוסר התאמה בין צפיותיה של התובעת למסקנות המומחה...". תמיד כך יהיה. רק הגיוני הוא שהמבקש לפסול חוות דעת מומחה, עושה זאת משום שקביעותיו ומסקנותיו של המומחה אינן מקובלות עליו.

9.       ב"כ הנתבעת הרחיק לכת, בטיעונו, כי היענות לבקשה בה עסקינן משמעה "פגיעה בשמו הטוב של המומחה באופן בלתי מוצדק, שלא כדין..." (ראה סעיף 1 לתגובתו).