מולטיז ואח' נ' עיריית תל-אביב

החלטה

לפניי בקשה של הנתבעת "לתיקון סעיף 2 להסדר דיוני מיום 30.4.09".

תובענה זו עוסקת בעתירת התובעים לפיצוי כספי בסך 2,600,000 ₪ בטענה של אי קיום הוראות סעיף 195 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (ועילות חלופיות נוספות).

בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 19.11.08 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני וכי הנתבעת מבקשת שהות לבדוק אפשרות של הגשת תצהיר תכנוני או חוות דעת מטעמה. קבעתי את התיק לתזכורת פנימית וביקשתי מהצדדים להודיע האם ניתן להורות על הגשת סיכומים בתיק, שאליהם ניתן יהיה לצרף כל מסמך רלבנטי.

ביום 14.12.08, הגישה אכן הנתבעת תצהיר אשר מפרט את המצב התכנוני.

ביום 30.4.09, הוגשה הודעה מטעם הצדדים, חתומה בידי באי כוח שני הצדדים (להלן: "ההסדר הדיוני").

להלן נוסח ההסדר:

"הצדדים מתכבדים להודיע לבית המשפט הנכבד כי הגיעו להסדר דיוני כדלקמן:

1. א. הצדדים מוותרים על חקירות המצהירים ו/או נותני חוות הדעת מטעם הצד השני.

ב. ויתור על החקירה לא יחשב כהסכמה לאמור.

2.הצדדים מסכימים על סכום התביעה.

3.הצדדים יגישו סיכומים בכתב אליהם יוכלו לצרף כל מסמך שגולה בתצהיר גילוי המסמכים.

4.התובעים יגישו סיכומיהם תוך 60 יום מעת מתן תוקף של החלטה להסדר זה הנתבעת תוך 60 יום מעת קבלת סיכומי התובעים לידיה וזכות תגובה לתובעים תוך 21 יום מעת קבלת סיכומי הנתבעת.

5.בית המשפט יתן החלטתו על סמך החומר שיובא בפניו.

6.הצדדים מבקשים כי ינתן תוקף של החלטה להסדר זה".

(ההדגשה שלי – א.ז).

בו ביום ניתנה על ידי החלטה "כמבוקש".

התובעים הגישו את סיכומיהם ביום 8.7.09 והנתבעת עשתה כן ביום 22.11.09.

הואיל ובינתיים ניתן על ידי פסק דין חלקי בסוגיה זהה בתיק אחר זימנתי את באי כוח הצדדים לישיבת תזכורת, אשר התקיימה ביום 20.12.09. הסתבר כי הנתבעת מתכוונת לערער על הפסיקה האמורה, כך שאין אפשרות להגיע להסכמה בתיק הנוכחי. במהלך הדיון, כמעט בדרך אגב, הסתבר כי הצדדים חלוקים בנוגע למשמעותו של סעיף 2 להסדר הדיוני. התרתי לנתבעת לעתור בבקשה מתאימה בהקשר זה. הבקשה אכן הוגשה והתובעים השיבו לה.

הנתבעת טוענת בבקשתה כי יש לתקן את סעיף 2 להסדר הדיוני באופן שירשם כי "הצדדים מסכימים כי שוויה של יח"ד אחת הינה בהתאם לשומתו של השמאי פן המהווה חלק מטבלת האיזון של תוכנית 1437ד".