מולוקונדוב דניאל נ' פורוש שרה ואח'

פסק דין

1. בשנים 2003-2004 היה התובע פעיל בשוק ההון, שעסק בין היתר בניהול תיקי השקעות. התובע היה בעלים של חברה לניהול תיקים, ובשלב מסוים - בעליה של חברה לניהול קרנות נאמנות.

סולומון שוקי הון בע"מ (להלן: "סולומון שוקי הון") הייתה במועדים הרלוונטיים לתביעה בקשר עסקי עם התובע באמצעות חברה בת שלה, סולומון קרנות נאמנות בע"מ (להלן: "סולומון"). הנתבעת 1 (להלן: "פרוש"), היא ראש מחלקת הפיקוח על קרנות נאמנות בנתבעת 3 (להלן: "רשות ני"ע"). עניינה של התביעה הנוכחית הוא בשיחת טלפון שערכה פרוש עם מנכ"ל סולומון שוקי הון, ככול הנראה בראשית שנת 2004 (שיחה זו תכונה להלן: "שיחת הטלפון").

2.לטענת התובע, הדברים שנאמרו על ידי פרוש במסגרת שיחת הטלפון מהווים לשון הרע, לה אחראים כל הנתבעים. לטענתו, הדברים גרמו לו לנזק, בגינו הוא תובע פיצוי בסכום של 2.5 מיליון ש"ח – או לחלופין – בסכום המקסימאלי הקבוע לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

רקע

3.התובע ניהל, באמצעות חברה שבבעלותו,T.I.M Performance (להלן: "T.I.M"), את תיק ההשקעות של קרן הנאמנות "רעם 90 – ארנטרוי – קרן אופציות" (להלן: "רעם 90" או "הקרן"). קרן רעם 90 נוהלה על ידי סולומון, במסגרת "חוזה אירוח" (Hosting) שנחתם ביניהן ביום 29.12.2003.

ביום 3.3.2004 הודיעה סולומון לתובע על ביטול ההסכם עם T.I.M והפסקת ההתקשרות בתוך 60 ימים, וזאת בהתאם לסעיף 15.3.1 בהסכם, שאיפשר לה לבטל אותו בכל עת. לטענת התובע, ההתקשרות עימו הופסקה ללא כל הסבר, ובמשך מספר שנים לא ידע מה הטעם לכך.

4.כחודשיים לאחר סיום ההתקשרות בין T.I.M לבין סולומון, פעל התובע לשם קבלת רישיון לניהול קרנות נאמנות באמצעות חברה שבבעלותו, גרינלייט ניהול קרנות נאמנות בע"מ (החברה נקראת כיום "נובה סטאר ניהול קרנות נאמנות בע"מ", והיא תכונה להלן: "נובה סטאר"). נובה סטאר הוקמה על ידי התובע לשם ניהול 'רעם 90' במקום סולומון. לנובה סטאר ניתן רישיון ניהול קרנות נאמנות על ידי רשות ני"ע ביום 1.7.2004. החל מיום 17.8.2004 שימשה נובה סטאר כמנהל קרן 'רעם 90'. עד אותו מועד, וכדי ש'רעם 90' לא תיוותר ללא מנהל קרן (דבר שיימנע את פעילותה), המשיכה סולומון לנהל אותה.

5.בשנת 2006 הוגש נגד התובע כתב אישום בגין פעילויות שלא כדין ב'רעם 90', ביחס לתקופה בה פעל במסגרת נובה סטאר. לטענת התובע, רק בחודש דצמבר 2006 התברר לו, מעדות שנמסרה בבית המשפט במסגרת התיק הפלילי האמור (ת.פ. 2312/06 מדינת ישראל נ' מולקנדוב ואח'), כי הרקע לסיום ההתקשרות של סולומון עם T.I.M ועימו, הייתה קשורה לדברים שנאמרו לסולומון על ידי הנתבעת 1, הגב' פרוש בשיחת הטלפון.

ביום 5.8.2010 הורשע התובע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת טובת הנאה בניגוד לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן: "חוק השקעות משותפות בנאמנות"), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, אי-דיווח במטרה להטעות, פרסום תשקיף חסר ומטעה ורישום כוזב במסמכי תאגיד. על התובע נגזר עונש של 20 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 150,000 ש"ח. במסגרת ערעורו הופחת עונש המאסר בפועל ל-10 חודשי מאסר.

טענות הצדדים

6.התובע טוען כי בשיחת הטלפון, מסרה הגב' פרוש למר עטר, מנכ"ל סולומון שוקי הון (להלן: "עטר"), מידע לא נכון אודות התובע. בין היתר היא אמרה לו כי נגד התובע מתנהלות חקירות. התובע טוען כי אמירה זו אינה נכונה ואינה מבוססת, וכי היא מהווה פרסום של לשון הרע אודותיו. לטענתו, כתוצאה משיחת הטלפון הזאת, ניתקה סולומון את קשריה איתו, באופן שהסב לו נזקים משמעותיים רבים, אותם הוא פירט בתביעה ובסיכומים מטעמו.

7.מנגד, טענו הנתבעים כי אין יריבות בין הנתבעים 1-2 לבין התובע. הגב' פרוש ניהלה את שיחת הטלפון המדוברת במסגרת תפקידה, ולכן היריבות של התובע יכולה לכול היותר להיות עם רשות ני"ע, ואיתה בלבד.

הנתבעים לא כפרו בקיומה של שיחת טלפון בין פרוש לעטר. לגישתם, בשיחה זו הסבה פרוש את תשומת ליבו של עטר לצורך בבחינה מעמיקה של ההתקשרות בין סולומון לבין T.I.M והתובע, והזהירה אותו ביחס לפעולותיו של התובע בקרן, וזאת - לשם מניעת תקלות או הפרות חוק. בשיחה לא נאמרו דברים אודות תלונות, וודאי שלא אודות חקירה בכלל וחקירה פלילית בפרט. ההליכים שרשות ני"ע יזמה נגד התובע אכן החלו זמן רב לאחר שיחת הטלפון.

8.לטענת הנתבעים, שיחת הטלפון הייתה חלק בלתי נפרד מצעדי הפיקוח של רשות ני"ע על קרנות הנאמנות הפועלות בשוק ההון. לטענתם, השיחה התקיימה לאור תנודתיות חריגה של מחירי היחידות בקרן ביחס לתנודתיות בשוק. השיחה נבעה גם מתלונות שהגיעו לרשות ני"ע ביחס לתובע. טעם נוסף היה בדיקה של רשות ני"ע, שהעלתה כי הסכום הכולל של העמלות שהקרן שילמה היה גבוה באופן חריג, באופן שהיה עלול לפגוע בציבור מחזיקי היחידות. לטענת הנתבעים, כל אלה העלו ספק רב האם טובת בעלי היחידות בקרן היא שעומדת לנגד עיניו של התובע. לאור כל האמור, הייתה גב' פרוש חייבת להפנות את תשומת לבו של עטר לצורך בבדיקת אופן התנהלות התובע.

הנתבעים כפרו בכך כי הקשר בין סולומון לבין T.I.M והתובע הופסק כתוצאה משיחת הטלפון. לטענתם, הקשר נפסק כתוצאה משיקולים הקשורים בפעילות התובע. הנתבעים טענו כי שיחת הטלפון איננה משום פרסום לשון הרע, ואף לו הייתה כזו – הרי עומדות לזכותם ההגנות הקבועות בחוק. הנתבעים כפרו גם בטענות התובע ביחס לנזקים שנגרמו לו לטענתו בעקבות שיחת הטלפון.

דיון

9.כדי להכריע בטענות התובע, יש לבחון קודם כל את שאלת תוכן הדברים שנאמרו על ידי הגב' פרוש בשיחת הטלפון עם עטר, ולקבוע האם דברים אלו מהווים 'פרסום לשון הרע' בהתאם לחוק איסור לשון הרע.

אם מדובר ב'פרסום לשון הרע', יהיה מקום לבחון את טענות התובע בדבר הקשר הסיבתי בין הדברים שנאמרו במסגרת השיחה הנדונה לבין הנזקים הנטענים על ידיו, ובכלל זה פגיעה בשמו הטוב וניתוק ההתקשרות עם סולומון על תוצאותיה.

אם קיים קשר סיבתי בין דברי הגב' פרוש לבין הנזקים הנטענים, יש לבחון את טענות הנתבעים כי אין הם אחראים לעוולה של לשון הרע, משום שעומדות להם הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע ופקודת הנזיקין. לבסוף, ורק אם יימצא כי הנתבעים (או מי מהם) אחראים כלפי התובע בגין דבריה של הגב' פרוש, יהיה מקום לבחון מהם הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות הדברים הללו, האם התובע תרם לנזקים שנגרמו לו, ולאיזה פיצוי זכאי התובע בגינם.