מולדובן ואח' נ' מדינת ישראל

הבקשה שבכותרת הועברה לטיפולי בעת האחרונה.

1. במסגרת הבקשה מתבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי                                                                                                                     בחיפה (כב' השופטים: ר' שפירא, סגן נשיא (אב"ד); א' אליקים, סגן נשיא; ב' טאובר), מיום 16.3.2017 בעפ"ג 19823-02-17, בגדרו נדחה ערעורו של מבקש 1 (להלן: המבקש) על גזר דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת ר' סגל מוהר), מיום 9.1.2017 בת"פ 64066-01-15.

2. במסגרת גזר הדין, הושתו על המבקש העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל; הפעלת מאסר על תנאי בן 10 חודשים שהושתו בת"פ 2254/04 – חציו במצטבר וחציו בחופף, כך שבסך הכל הועמד העונש על 15 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי; קנס בסך של 50,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתו. על מבקשת 2 (להלן: המבקשת), חברה בפירוק, הושת קנס סמלי בסך של 1,000 ש"ח.

רקע והליכים קודמים

3. ביום 2.11.2015 הגישה המשיבה כתב אישום מתוקן נגד המבקשים, במסגרתו נטען כי המבקשת, שהינה "עוסק מורשה" (בהתאם להגדרת סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: החוק)), לא הגישה 37 דוחות תקופתיים, החל מחודש דצמבר בשנת 2008 ועד לחודש דצמבר בשנת 2011, באף אחד מן המועדים האפשריים על פי תקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976. כל זאת, בעת ששימש המבקש כמנהל פעיל במבקשת. המבקשים הואשמו אפוא בביצוע 37 עבירות על סעיף 117(א)(6) לחוק.

4. ביום 20.3.2016 הורשע המבקש במיוחס לו על פי הודאתו, וביום 9.1.2017  נגזר דינו. במסגרת גזר הדין התייחס בית המשפט לכך שהצדדים הגיעו להסדר, לפיו חובו של המבקש יעמוד על סך של 690,000 ש"ח שישולמו ב-30 תשלומים, אלא שחוב זה לא שולם. נקבע כי בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת, מתחם העונש ההולם בנסיבות העניין נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל. בגזירת העונש המתאים בגדר המתחם, התחשב בית המשפט בכך שהמבקש נמנע מלהסיר את המחדל במהלך תקופה ארוכה שבה הוא יכול היה לעשות כן. עוד התייחס בית המשפט לעברו הפלילי המכביד של המבקש, בקובעו לעניין זה כך:

"מדובר במי שנמנע מלהגיש דו"חות מס כחוק, במשך כ-16 שנים ברציפות כאילו אין דין ואין דיין. העבירות שבגינן הורשע הנאשם בתיק זה בוצעו על ידו במהלך 3 שנים לאחר שבמשך השנים שקדמו להן הוא היה נתון בהליכים משפטיים בגין עבירות דומות והדבר לא הרתיעו מלהמשיך ולנהוג באותה דרך פסולה של אי הגשת דו"חות כחוק לרשויות המס."

לאור האמור השית בית משפט השלום על המבקש את העונשים המתוארים לעיל.

5. ביום 8.2.2017 ערער המבקש לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש. המשיבה טענה מנגד כי העונש הינו קל ואין כל הצדקה להתערב בו. ביום 16.3.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, הותיר את העונש על כנו וקבע בין היתר כי לטעמו העונש שהוטל על המבקש נוטה לקולא, במיוחד בהתחשב בכך שגם המאסר על תנאי הופעל כשרק חציו במצטבר.