מולא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה " גליל מרכזי" עכו

בקשה זו הועברה לטיפולי בעת האחרונה.

           בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון נתנאל) בעפ"א 15931-05-15 מיום 12.4.2017, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת ז' (קאודרס) בנר) בתו"ב 48641-03-11 מיום 25.3.2015.

רקע והליכים קודמים

1. המבקש הורשע על פי הודייתו בכתב אישום המייחס לו עבירה של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר, ללא היתר, לפי סעיפים 145(א), 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בנוסחו במועד הגשת כתב האישום, בגין בניית שתי קומות מעל למבנה קיים, בשטח כולל של 150 מ"ר.

2. בגזר הדין, הדגיש בית משפט השלום את נסיבותיו של המקרה:

"לקחתי לתשומת ליבי את הנסיבות המיוחדות בתיק זה כאשר האב (המבקש – ג'.ק) אשר הינו הבעלים של הקומה הראשונה והמשתמש היחיד מזה עשרות רבות של שנים בדירה בקומה הראשונה, אפשר לבנו לבנות שתי קומות מעליו. כן לקחתי בחשבון במסגרת השיקולים לקוּלא את חווה"ד ת/2 אשר מבהירה את מצבו הנפשי הקשה והחמור של בנו של הנאשם ומכאן הנסיבות המקלות כאשר אב מאפשר לבנות ולגור מעליו".

           בסיכום הדברים, ובשים לב לאמור, חייב בית משפט השלום את המבקש להרוס את הבנייה המתוארת בכתב האישום בתוך 18 חודשים ממועד גזר הדין אלא אם ישיג היתר בנייה או צו התאמה כחוק, והשית עליו קנס בסך 10,000 ש"ח ועונשים נוספים.

3. המבקש ערער על פסק הדין וביקש מבית המשפט המחוזי לאפשר לו לחזור מהודייתו מאחר שלשיטתו ההודיה נמסרה שלא מרצונו ומבלי שהבין את משמעותה. בהקשר זה הפנה המבקש למכתב שקיבל מגורמים מטעם המשיבה, במענה לבקשתו למחיקת כתב האישום ובטרם מסר הודייתו, בו נכתב כי הפרקליט המטפל הונחה להמשיך בניהול ההליך הפלילי, ועם זאת צוין כי ככל שייפתרו הבעיות התכנוניות הקשורות בביצוע העבירה, ניתן יהיה לשקול זאת מחדש. כן הפנה המבקש לדברי באת כוח המשיבה במהלך הדיון בבית משפט השלום, דקות ספורות לפני הודייתו, כי התבקשה לבדוק אפשרות להכשיר את הבנייה. אלו, לטענת המבקש, לא עולים בקנה אחד עם הודייתו, ולפיכך היה ברור לו כי בכוונת הנוכחים באולם ובכוונת בית המשפט לסייע לו. כן טען המבקש כי למרות שהוא בעל המקרקעין ומתגורר בקומה עליה נבנו שתי הקומות הנוספות, אין לו נגיעה לבנייה ולשימוש שנעשו על ידי בנו בשתי הקומות שמעליו, וכי הוא, לדבריו, קורבן של הנסיבות ושל בנו הסובל מהפרעה נפשית.

4. לאחר הגשת הערעור, הסכימו הצדדים מפעם לפעם לדחיית הדיון על מנת לאפשר למבקש להכשיר את הבנייה. לבסוף, אף שלטענת המבקש חלה התקדמות בבקשתו להקלה, הודיעה המשיבה כי קיימים קשיים בהכשרת הבנייה, בין היתר התנגדות שהגיש שכנו של המערער, וכי היתר בנייה אינו נמצא בפתח.