מוכתר נ' מזרחי ואח'

פסק דין

בפני בית המשפט תובענה בעקבות תאונת דרכים.

התובע נסע ברכבו ברחוב בית יעקב לכיוון רחוב יפו.

הנתבע ישב במונית בצד שמאל של הרחוב.

לדברי התובע, כאשר התקרב לרמזור, חש חבטה חזקה מצד שמאל.

התובע הגיש תמונות מזירת האירוע אשר סומנו ת/1-ת/3.

המחלוקת בין הצדדים הנה, האם המונית יצאה בכלל ממקום חנייתה.

הנתבע 1 טען בעדותו שהוא עמד עם המונית בסוף הרחוב, בעיקול שלפני הרמזור ממש (ר' ת/3 לדוגמה).

בת/1 סימן התובע היכן עמד רכבו של הנתבע 1 לעומת עדות הנתבע 1, דהיינו, במקום חנייה לפני תחנת מוניות.

מתמונות אשר צורפו לכתב התביעה, עולה כי קיים נזק באזור הפגוש הקדמי ברכב התובע, ניתן לזהות נזק של שפשוף בנוסף למכה אשר הוריד הפגוש ממקומו. זה כאשר סימני הנזק מתחילים מאחור לקדימה, דבר המצביע על פגיעה מהצד.

אילו התאונה היתה כתוצאה מפגיעה ישירה על ידי התובע ברכבו של הנתבע 1 אשר עמד, היה צפוי להבחין בנזק ממוקד. לאחר סיום הדיון, ניתנה לנתבעים הזדמנות להגיש תמונות הנזק שנגרם למונית. יש לתהות למה התמונות לא צורפו לכתב הגנה.

התמונות הוגשו והיו תמונות אשר צורפו לחוות דעת שמאי.

חוות דעת השמאי נערכה ב 3.3.11 כאשר התאונה אירעה ב 24.11.10. השיהוי בפניה לשמאי מעלה סימן שאלה ביחס לעדות הנתבע 1 וביחס לזיקה בין התמונות ובין האירוע נשוא כתב התביעה.

על פי עדות הצדדים ניתן לייחס לתאונה אך ורק את נזק הפגוש. אין הנזק תואם פגיעה ישירה וחדה, אלא שפשוף בין רכבים. אילו האירוע אירע כפי שנטען על ידי הנתבע 1, צפוי היה שהפגוש היה מתנתק מהרכב. אין סימן של התפרקות.

הגרסה הסבירה הינה של התובע. המונית יצאה ממקום החנייה וגרמה לשפשוף החל באזור הצמיג הקדמי ועד תלישת הפגוש ושבירת הפנס.

מאחר ומידת ההוכחה הנדרשת בהליך האזרחי הנה הטיית מאזן ההסתברות לצד גרסת התובע, ולו במשקל של נוצה, ניתן לקבוע כי התובע הצליח להוכיח את המוטל עליו במידה הנדרשת בהליך האזרחי, כאמור.

קיים קושי מסוים בעיון בתמונות אשר צורפו על ידי הנתבעים, התמונות הנן לאחר סריקה למערכת נט המשפט. יחד עם זאת, ניתן להבחין בנזק בצד ימין של הרכב באזור הפגוש והצמיג הקדמי. בתמונות ניתן להבחין בנזק לפגוש האחורי של המונית (כאשר אין קשר למקרה דנן). קיפול הראי מצד הנוסע. קיימת תמונה נוספת של שפשוף לחלק התחתון של הרכב בצד דלת הקדמית של הנוסע.

לאחר עיון בתמונות מטעם הנתבעים, ניתן לקבוע כי הנתבע 1 אחראי לנזק אשר נגרם לרכבו של התובע. בקביעת הנזק שנגרם לתובע, לא ניתן להתייחס לירידת שווי ערך הרכב, מאחר ומדובר בנזק שטרם התממש, כל עוד התובע מחזיק ברכבו. אין מן הנמנע שבעת מכירת הרכב ניתן יהיה לבחון את העניין.

התובענה מבוססת על נזק ממון בפועל אשר הוכח שנגרם על ידי התאונה.

בית המשפט מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 2,724 ₪ בתוספת 1000 ₪ הוצאות בגין הטרחה עכב ההליכים. סה"כ ישלמו הנתבעים לתובע סכום של 3,724 ₪ וזאת עד ליום 1.4.12 שאם לא כן ישא הסכום ריבית והצמדה כדין, עד ליום התשלום המלא בפועל.