מויש בעמ נ' טאטי-ליגב גרופ בעמ

החלטה

לפניי בקשת התובעת (להלן: "המבקשת") לפיצול סעדים שהוגשה בבד בבד עם הגשת התביעה.

עסקינן בתביעה לפיצוי בגין נזקים נטענים שנגרמו למבקשת על ידי המשיבים בקשר לעבודות שיפוץ והתקנת מיזוג אוויר בבית העסק של המבקשת. המשיבה 1 ביצעה את מלאכת השיפוץ, המשיב 2 יעץ בענייני המיזוג והמשיבה 3 ספקה ציוד מיזוג אויר .

בכתב בקשתה טוענת המבקשת כי מידי יום מתגלים ליקויים חדשים ולא מן הנמנע כי גם לאחר הגשת התובענה יתגלו נזקים נוספים המושתתים על העילות המפורטות בכתב התביעה. כמו כן המבקשת תולה את מתן ההיתר לפיצול סעדים, בין היתר, בטענה כי המשיבים מסרבים לשתף פעולה עם המבקשת במתן אינפורמציה ובמתן שירות.

המשיבות 1 ו-2 מתנגדות לפיצול, משום שלטענתן מדובר בפיצול אותו סעד לסעדי משנה. כמו כן, טוענות המשיבות כי יש לדחות את הבקשה משום שאינה מנומקת ומפורטת דיה.

לאחר עיון בכתבי הבקשה, התגובות לה והתשובה לתגובות הכרעתי הינה כי דין הבקשה להידחות.

כפי שצוין בבקשה עצמה, טוענת המבקשת כי בגין מסכת האירועים המתוארת בתובענה יכול ויגרמו לה נזקים נוספים. דהיינו המבקשת אינה עותרת לפיצול סעדים שונים אלא לפיצול סעד אחד לסעדי משנה. אלא שהדין אינו מאפשר זאת והכלל הוא כי אין אפשרות ליתן היתר לפיצולו של סעד אחד לכמה חלקים, כגון חלוקתו של סעד פיצויים על דרך חלוקתו לסכומים (ראו: ע"א 61/77 אנג'ל נ' מייש, פ"ד לא(3) 673, ע"א 532/86 המועצה לייצור פרחי נוי נ' פרחי שומרון סלע בע"מ, פ"ד מג(1)252,256, א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (2009), 129 (להלן: "גורן")).

המבקשת אינה מבססת את טענתה כי ככל שעובר הזמן מתגלים ליקויים נוספים והיא מסתפקת בטענות לקוניות מבלי לבסס צורך אמיתי וקונקרטי לפיצול. לא זו אף זו, הדין מכיר באפשרות כי ייתכן ותובע ייפגע מהכלל האוסר פיצול סעדים ובכל זאת נקבע כי הרשות לפצל סעדים רצוי שתינתן במקרים יוצאים מן הכלל (ע"א 409/78 גולן נ' פרקש, פ"ד לד(1) 813) מתוך ראיה רחבה של האינטרס הציבורי במניעת פיצול הדיון וריבוי הליכים והרציונל שאין להטריד נתבע בשני הליכים או יותר באותו עניין (ראו : גורן, 126-127).

כמו כן אם אכן יווצרו נזקים נוספים בעתיד , מניעות המבקשת מלתבוע אותן לאחר סיום הדיון בתובענה זו נובעות בראש ובראשונה מהדרך בה בחרה לנהל את תביעתה כולל המועד בו בחרה להגיש את התובענה ולכן אין לה אלא להלין על עצמה ( ראו: נ' זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי (1991), 113 (להלן: "זלצמן"))

כמובן, שכל עוד לא הסתיים הדיון בתביעה רשאית המבקשת לעתור לתיקונה של התביעה על ידי הכללת הפיצוי הנוסף. כמו כן, אם המבקשת טוענת, כפי שנרמז בבקשתה, כי מעשה העוולה מתמשך והמשיבה 1 ממשיכה, במעשי העוולה הנטענים בכל שמסרבת להעניק לה שירותים, אין המבקשת תהייה מנועה לתבוע בגין מעשים אלו בעתיד כאשר נזקיה יתגבשו (ראו: זלצמן בעמ' 74-75 בנושא עוולה נמשכת).

סוף דבר, דין הבקשה להידחות. המבקשת תישא בהוצאות בקשה זו בסך 250 ש"ח לכל אחת מהמשיבות 1 ו-3.

ניתנה היום, כ"ג אב תש"ע, 03 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: