מויאל נ' פ.ח. דיור בע"מ

החלטה

בפני בקשה במסגרת עותר המבקש לביטול פסק דין אשר ניתן על ידי ביום 26/12/10 וזאת, הואיל ולטענתו הושג פסק הדין בהודעה שקרית לבית המשפט ומשכך, לא ראוי כי פסק הדין יעמוד על כנו.

העובדות:

המבקש הגיש תביעה לבית המשפט כנגד המשיבה וזאת, בגין נזקים נגרמו לו כפועל יוצא מעבודות לביצוע החלפת צנרת אשר ביצעה המשיבה ומחדלה מביצוע העבודות כראוי.

ביום 10/11/09 התקיים בתיק דיון במעמד הצדדים.

לדיון האמור התייצב נציג הנתבעת וכן, עו"ד ג'אברין –אשר הצהיר במעמד הדיון על דבר היותו עו"ד וביקש לייצג את הנתבעת הואיל וטען כי הוא מצוי במשא ומתן לשם רכישת החברה על ידו והוא עובד בה.

במסגרת הדיון ולאחר שהוצג הטעם האמור, החלטתי להתיר ייצוג הנתבעת באמצעות עורך הדין ג'אברין ואולם, לשם איזון זכויותיהם של הצדדים הודעתי לתובע כי ככל שיבקש להפסיק את הדיון ולהמשיכו במועד נדחה בו גם לו יתאפשר להיות מיוצג, איעתר לבקשתו. המבקש החליט , לאחר ששקל, כי הוא מעונין להמשיך את הדיון ולקיימו למרות ייצוג הנתבעת באמצעות עו"ד .

לאחר שנשמעו טענות הצדדים ולאחר ששקלתי העדויות והראיות בתיק, ניתן על ידי ביום 26/12/10 פסק דין מפורט , במסגרתו נדחתה תביעתו של המבקש.

המבקש סבר כי פסק הדין שגוי ומשכך, הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב וזאת, במסגרת רע"א 33540-01-11 ובית המשפט המחוזי, לאחר שעיין בבקשה , דחה את הבקשה בהחלטה מנומקת.

עוד אציין כי על התנהלותי, בין היתר לענין יצוג המשיבה באמצעות עו"ד הגיש המבקש בנוסף גם תלונה לנציב תלונות השופטים.אשר התבררה על ידי הנציב וגם לענין זה, ניתנה החלטה מנומקת.

טענת המבקש:

לטענת המבקש, התברר לו בדיעבד כי הצהרת עו"ד ג'בארין בפני בית המשפט ולפיה הוא עובד במשיבה ומצוי במשא ומתן לשם רכישתה הינה שיקרית . לטענת המבקש, פסק הדין מיום 26/12/10 הושג בהתבסס על המרמה האמורה ומשכך, דינו בטלות.

את טענתו האמורה מבסס המבקש על כך שלאחר מתן פסק הדין , פנה אל המשיבה ובתשובה לפנייתו השיב לו עו"ד ג'אברין במכתב הנושא לוגו משרד עורכי דין – ולא לשכה משפטית - ובמסגרתו הוא מתייחס אל המשיבה כאל – "מרשתו". בנסיבות אלו, לטענת המבקש, הרי שעולה כי עו"ד ג'ובראן כלל לא ביקש לרכוש את המשיבה אלא שהוא מייצגה ותו לא.

המשיבה כופרת בטענה האמורה, לטענתה – עו"ד ג'בארין אמנם היה במשא ומתן על מנת לרכוש את המשיבה, משא ומתן אשר נכשל. לטענת המשיבה אין באמור בכדי לשלול את זכותה לייצוג באמצעות עו"ד ג'אברין. לאור האמור, לטענת המשיבה אין מקום לביטול פסק הדין ודין בקשתו של המבקש להדחות.

דיון ומסקנות:

10.אקדים ואציין כי אין חולק שיש ממש בטענת המבקש ובהתאם לה, דין פסק דין אשר ניתן בהתבסס על מרמה הינו בטלות. טענתו זו של המבקש, המבוססת על האמור בע"א 417/89, אע'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מה (4) 641 , אשר ציטט בעמודים 644-645 מקביעות כבוד השופט זוסמן בע"א 254/58; המ' 194/58 וערעור שכנגד , אינגמטר נ' לנגפוס , פ"ד יג 449, אשר לא נס ליחם כדלקמן:

"אולם הקושי בדבר הוא, כי הבעיה משמשת מקום מפגש לשני עקרונות משפטיים המתנגשים זה בזה: הכלל מכללי היושר, לפיו יושיט בית-המשפט יד-עזר למי שנפל קרבן לרמאות מצד אחד, ומעשה-בית-דין, המונע בעל-דין מלחזור ולפתוח ההתדיינות שנסתיימה, מצד אחר." בהתנגשות בין שני עקרונות משפטיים אלה ההלכה היא, כי במקרה בו ניתן פסק-דין אשר מהווה מעשה-בית-דין בין בעלי הדין, אך אותו פסק-דין הושג במירמה, על עקרון הסופיות לסגת בשל כללי צדק ויושר, כפי שקובע השופט זוסמן שם, בעמ' 454:

"כוחו של בית-משפט של יושר למנוע בעל-דין מלאכול את פירותיו של פסק-דין אשר השיג בתרמית - עתיק יומין הוא ואינו מוטל בספק".

אציין כי במסגרת פסק הדין דלעיל, התרמית המדוברת נוגעת לראיות אשר הוגשו במסגרת ההליך המשפטי ומשכך, נקבע כי הסמכות לביטול פסק דין כאמור נתונה לבית המשפט אשר נתן את פסק הדין מלכתחילה הואיל ולו הכלים לבחינת השפעת הפגם על ההכרעה אשר ניתנה בסיכומו של דבר וזאת, לעיתים אף על ידי השוואתן של ראיות או עדויות שנגבו במשפט לעומת ראיות חדשות שבידי בעל הדין. יחד עם זאת, אין עוררין כי עילת ביטול פסק הדין מפאת התרמית משתרעת על כל מקרה בו בגין רמאות נשללה מבעל דין הזכות להתגונן כפי שצריך מפני התביעה. (ראה ע"א 254/58; המ' 194/58 הנ"ל בעמ' 455)

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובשים לב להלכה המשפטית כאמור, הנני סבורה כי דין הבקשה להדחות משני טעמים –