מויאל נ' שמעוני

פסק דין

1.עניינה של התובענה שלפנינו, הצעה לרכישת נכס בכינוס נכסים עליה חתם התובע ביום 21.9.09, המתייחסת למגרש במעלה אדומים, אשר הועמד למכירה על ידי הנתבע בתפקידו ככונס נכסים על הזכויות בנכס.

2.הצדדים הסכימו לפסיקה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, על סמך האמור כתבי הטענות בלבד.

3.כפי שעולה מכתבי הטענות, פרסם הנתבע ביום 28.8.09 הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס והעביר למתעניינים חוברת מכרז הכוללת את השמאות שבוצעה לנכס (נספח 1 לכתב ההגנה) (להלן – ההזמנה).

בעקבות ההזמנה, העביר התובע ביום 21.9.09 הצעה לרכישת הנכס תמורת 450,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, אליה צורף שיק בנקאי על סך של 45,000 ₪ המהווים 10% מסכום ההצעה (להלן – ההצעה).

4.לטענת התובע בכתב התביעה, הנתבע ככונס נכסים לא מילא חובתו כנדרש בכך שלא הודיע על חוב עצום שקיים על הנכס, מעבר לסכום הרכישה, ואף הטעה את התובע.

לפיכך, מבקש התובע מבית המשפט לאפשר לו לרכוש את הנכס בהתאם להצעתו בסך של 450,000 ₪ בניכוי המקדמה, ולחלופין – להורות לנתבע להשיב לתובע את המקדמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

5.עיון בנוסח ההזמנה מעלה כי בסעיפים 3 ו – 4 נאמר:

"3. הנכס נמכר במצבו הקיים (AS IS) ועל המציע ובאחריותו לבדוק את טיב הנכס, זכויות החייבת בנכס, מצבו המשפטי, הפיסי והתכנוני על כל המשתמע מכך. הח"מ לא יהיה אחראי לטיב הנכס או למצבו או לשימוש המותר בו.

4. בנוסף, מבלי לגרוע מיתר התחייבויות הקונה על פי ההסכם שייחתם על ידו, הקונה יישא על חשבונו בתשלום היטלי פיתוח לחברה הכלכלית מעלה אדומים ככל שיחולו, ועליו לקחת זאת בחשבון, במסגרת הצעתו".

בסעיף 8 להזמנה נאמר כי המקדמה תחולט במקרה שמציע, שהצעתו התקבלה, לא יחתום על הסכם מכר בנוסח המצוי במשרד כונס הנכסים או שיחזור בו מהצעתו.

6.בהצעה הצהיר התובע כי הוא ביקר בנכס, וכי בירר את מצבו הפיזי, המשפטי, והתכנוני של הנכס ומצב החובות והזכויות בו מכל בחינה שהיא, בעצמו או באמצעות אנשי מקצוע מטעמו, ומצא את הנכס מתאים לו ולצרכיו (ראה פסקה (ב) להצעה).

כמו כן, הסכים התובע במפורש, בפסקה (ד) להצעה, כי סכום המקדמה יחולט כפיצוי קבוע, מוסכם ומורך מראש , במקרה ויחזור בו מההצעה או לא יחתום על הסכם המכר.

7.לטענת הנתבע, משהובהר לתובע כי הצעתו נמוכה – הוא הסכים לשפר את הצעתו ואף חתם על הסכם לרכישת הנכס תמורת 550,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

הנתבע הלך לקראת התובע והסכים, לבקשת התובע, לא להגיש את ההסכם לאישור רשם ההוצאה לפועל וזאת עד לאחר שהתובע יברר אישית מול החברה הכלכלית מעלה אדומים מהו סכום היטל הפיתוח שנדרש תשלומו לשם העברת הנכס על שמו.

לאחר כשבוע הודיע התובע כי הוא חוזר להצעתו המקורית בסכום של 450,000 ₪, והצעה זו אושרה ביום 28.12., אחר שפורסמה הזמנה שנייה ולא התקבלו הצעות העולות על הצעת התובע.

הואיל והתובע לא השלים את תשלום התמורה במועד הנקוב בהסכם המכר עליו חתם – חולטה המקדמה, ועל כן הוגשה התביעה שלפנינו.

8.כלל ידוע בפסיקה הוא כי אדם החותם על מסמך לא יישמע בטענה כי לא קרא אותו או לא הבין את תוכנו.

במקרה דנן ניתנו לתובע מספר הזדמנויות לברר לעומק את מצבו של הנכס, לרבות החובות והזכויות לגביו, כפי שהיה עליו לעשות בהתאם לאמור בהזמנה וכפי שהצהיר שעשה בפועל במסגרת ההצעה.

משלא עשה התובע כן, וחתם על הסכם המכר מבלי לברר מהו הסכום המדויק שיהא עליו לשאת בו במסגרת העסקה – אין לו להלין אלא על עצמו, ועליו לעמוד בכל ההתחייבויות עליהן חתם, לרבות חילוט המקדמה.