מויאל נ' דה קלו

החלטה

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגישה המבקשת – הזוכה, על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ כלנית שפירא ברגמן מיום 12.9.10, בתיק הוצל"פ 01-83197-06-7, שניתנה בבקשת המבקשת לעיון חוזר.

ביום 11.7.10, ניתנה החלטת הרשמת בבקשת המשיב – כונס הנכסים, אשר עתר לעיכוב העברת כספים נוספים לידי המבקשת עד למתן פסק דין בתביעה שהגיש כנגדה בת.א. 24519-04-10 (שלום ת"א), לתשלום שכ"ט ו'או עד לביטולו של צו העיקול שניתן ביום 9.11.10, ע"י כב' הרשם משה כהן, במסגרת התיק האמור על כל יתרת הכספים שבחשבון הנאמנות.

בהחלטתה מיום 11.7.10, קבעה הרשמת כי:

"נוכח דו"ח הכונס וההליכים המשפטיים בין הצדדים, לרבות צו העיקול על הכספים שבקופת הכינוס, אני נעתרת כמבוקש.

כונס הנכסים יעדכן אודות תוצאת ההליכים בת.א. 24519-04-10 לרבות ביטול צו העיקול".

(נומרטור 271995762ט).

המבקשת הגישה בפני הרשמת בקשה לעיון חוזר בהחלטתה מיום 11.7.10.

בהחלטתה מיום 12.9.10, בבקשה לעיון חוזר, היא ההחלטה נשוא הבר"ע, הפנתה הרשמת את המבקשת להחלטתה מיום 11.7.10.

עיקר בקשתה של המבקשת נסבה סביב הטענה כי החלטתה של הרשמת עומדת בסתירה להחלטות קודמות שניתנו על ידי כב' הרשם יובל גזית (כתוארו אז).

בהתאם להחלטתי מיום 19.10.10, הוגשה על ידי המשיב בקשה לדחייה על הסף של בקשת רשות הערעור. המבקשת הוסיפה והגישה תגובה מטעמה והמשיב אף הוא הוסיף והגיש תשובה לתגובה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים מצאתי כי ה חלטת הרשמת בדין יסודה ולפיכך דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

במסגרת בקשתו של המשיב לדחיית הבקשה על הסף העלה המשיב טענו מקדמיות לפיהן הבקשה הוגשה באיחור מבלי שנתבקשה הארכת מועד, שכן לטענתו הבר"ע מתייחסת להחלטת הרשמת מיום 11.7.10, וכי בהתאם להלכה הנהוגה אין בבקשה לעיון מחדש כדי להאריך את המועד. כן טען המבקש כי המבקשת לא צרפה לבקשה העתק מאושר של ההחלטות נשוא הבר"ע.

ואולם, בנסיבות העניין איני נדרש כלל להכריע בטענות המקדמיות האמורות, שכן ממילא צו העיקול על הכספים המוחזקים בקופת הכינוס הוטל שלא במסגרת תיק ההוצל"פ, אלא על ידי בית המשפט במסגרת התביעה שהוגשה על ידי המשיב כנגד המבקשת לתשלום שכ"ט.

לפיכך, אין כל רלבנטיות לטענות המבקשת כי החלטת הרשמת עומדת בניגוד להחלטות קודמות שניתנו ע"י כב' הרשם יובל גזית.

ככל שחפצה המבקשת בביטול צו העיקול, הרי שהזירה המתאימה לעשות כן הינה במסגרת התיק האזרחי המתנהל בבית המשפט, במסגרתו הוטל צו העיקול.

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית בזאת.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בבקשה בסך 2,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"א, 15 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.