מויאל נ' בן יאיר השרון בע'מ

החלטה

בתיק דנן הוגשה תביעה בגין נזקי גוף שאירעו לתובע.

בתחילה הוגשה תביעה גם נגד חברת ביטוח אך התובע ביקש למחוק את חברת הביטוח.

הנתבעת היא תאגיד רשום המפעיל בית חולים גריאטרי פרטי במושב כפר חרוצים שבשרון.

הנתבעת ביקשה להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך למחוז מרכז מחמת חוסר סמכות מקומית.

לטענת התובע, ככל שתועבר התביעה לבית משפט במחוז מרכז יקשה עליו לממש את זכותו לנהל את התביעה. התובע טען כי לנתבעת מופנים אנשים ממוסדות המדינה, וכי הנתבעת משמשת כשלוחה של המדינה וכידה הארוכה.

אמנם, אין לייחס משמעות מופרזת לשאלת הסמכות המקומית, בין היתר בהתחשב בכך שהמרחקים בין מרבית הערים בארץ אינם גדולים.

יחד עם זאת טרם אבד הכלח על מושג זה, ויש לבחון את הסמכות המקומית.

אין מחלוקת כי הנתבעת היא עסק פרטי. לא הונחה תשתית ראייתית לכך שהנתבעת מהווה שלוחה של המדינה.

יצויין כי אף אם מדובר בהפרטה של שירות , עדיין חלים כללי הסמכות המקומית.

המדינה ציינה כי "משרד הבריאות רוכש שירותים מבית החולים קרית שלמה, אך אין בכך כדי להפוך את בית החולים ל'ידו הארוכה' של משרד הבריאות/ המדינה, ודינו ככל ספק של המדינה".

התובע אף לא הניח תשתית מספקת לכך שמדובר בקבלת שירות מהמדינה בשונה מקבלת גוף מתאגיד פרטי.

בעניין זה נקבע מפורשות בפסיקה כי מדובר בגופים שונים.

כך למשל, נפסק בעניין בג"ץ 5012/97 מתן שירותי בריאות סיעוד ורווחה בע"מ נ' משרד הבריאות, פ"ד נב(1) 49 ,בעמ' 66:" כלל של דברים: מדינת ישראל היא המממנת את שירותי הבריאות לתלמידים בבתי-הספר, ומשרד הבריאות הוא הנושא באחריות לנתינתם של שירותים אלה. שומה עליו על משרד הבריאות לפקח על השירות הרפואי הניתן, ולוודא כי שירות ראוי הוא. אין כל הכרח - והמחוקק אף לא ציווה עלינו - כי שירותי הבריאות בפועל יינתנו בידי עובדי משרד הבריאות. שירותים אלה יכולים שיינתנו בידי גוף שלישי - לבר-משרד-הבריאות - ובלבד שהאחריות לביצועו התקין של החוק תיפול על משרד הבריאות".

וכב' השופטת שטרסברג כהן הוסיפה,שם, בעמ' 74 :" עובדי הגופים שבעזרתם מעניק משרד הבריאות את שרותי הבריאות אינם עובדיו, אין הם נחשבים עובדי-מדינה, על כל המשתמע מכך. אולם על פי סעיף 15(4) לפקודת הנזיקין, נראה שהמדינה אחראית לרשלנות עובדי גופים אלה בהיותה אחראית מכוח חיקוק לעשיית המעשה שבצועו נמסר לקבלן עצמאי. אחריות זו תחול, בכל מקרה של רשלנות הקבלן העצמאי, גם אם משרד הבריאות נקט צעדי פיקוח הולמים ולא התרשל בבחירת הקבלן (השווה לעניין ע"א 1439/90 מדינת ישראל (רכבת ישראל) נ' שירות רכבת, פ"ד מז (2)346, 367-366). לפיכך, אין העברת הביצוע פוגעת במטופלים מהיבט זה".

דברים ברוח דומה נפסקו אך לאחרונה בעניין בג"ץ 1083/07 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' משרד הבריאות - מדינת ישראל, תק-על 2012(2), 3488 .

לפיכך, ומאחר שמדובר בתאגיד, חלים כללי הסמכות הרגילים.

בשים לב למקום הנתבעת ובשים לב למקום המעשים והמחדלים שבשלו תובעים, מתבקשת המסקנה כי לבית משפט זה אין סמכות לדון בתובענה.

התיק יועבר אפוא לבית משפט השלום בפתח תקווה שלו הסמכות המקומית לדון בתובענה.

בנסיבות העניין, אין צו בדבר הוצאות.