מויאל מרים נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה שעניינה החלטת פקיד התביעות מיום 3.5.09 לשלול את זכאותה לתשלום מזונות, בטענה כי התובעת נוסעת תכופות לחו"ל.

2.במהלך הדיון שהתנהל בפנינו עלה כי התובעת אינה מכחישה את יציאותיה התכופות לחו"ל, אולם לטענתה מדובר בנסיעות הקשורות לעבודתה, והן ממומנות במלואן על ידי המעסיק.

התובעת צרפה מכתב של המעסיק המאשר כי נסיעותיה נעשו לצרכי עבודה, ומומנו על ידו.

3.בדיון שהתקיים ביום 19.1.10 נקבע כי, מאחר וטענת התובעת כי מדובר בנסיעות מטעם עבודתה לא הועלתה בפני הנתבע עובר להליך זה, התובעת תודיע מדוע לא יוחזר עניינה לפקיד התביעות של הנתבע לבחינה מחודשת של זכאותה.

4.ביום 4.2.1110 התקבלה הודעת התובעת. התובעת טוענת כי אין לקבל את עמדת הנתבע, ולהשיב את התיק לפקיד התביעות מהנימוקים שלהלן:

א.העובדה כי הנסיעות לחו"ל נעשו מטעם עבודתה של התובעת אינה חדשה לנתבע, ונטענה בפניו גם טרם קבלת החלטתו מושא התביעה שבפנינו. לטענת התובעת אף מסרה לנתבע ראיות בנוגע לטענה זו.

ב.המטריה המשפטית מחייבת מתן פסק דין בנסיבות המתוארות, שכן לא יתכן כי במצב בו המבוטח מציג ראיות לסתור את החלטת פקיד התביעות יוחזר עניינו לפקיד התביעות, על פני מתן פסק דין בתיק, ובכך ייתר את ההליך המשפטי.

ג.אין לפקיד התביעות סמכות לבחון את ההוצאות הנלוות לנסיעה, כפי שהוא מבקש לעשות, שכן אלו לא שולמו לתובעת כחלק משכר עבודתה ועל כן אינן רלבנטיות.

5.אין בידינו לקבל את טענת התובעת כי העובדה שנסיעותיה לחו"ל נעשו במסגרת עבודתה היתה ידועה לנתבע. דברים אלו אינם עולים מטופס התביעה שנמסר לנתבע על ידי התובעת (נ/1), או מראיות אחרות בתיק. התובעת לא הבהירה בהודעתה מתי וכיצד סיפרה לנתבע כי הנסיעות קשורות בעבודתה, ולא הציגה ראיות המאשרות זאת. למעלה מכך, במהלך הדיון שהתקיים בתיק, בנוכחות התובעת ובא כוחה, הועלתה סוגיה זו והתובעת לא טענה כי המידע היה בידי הנתבע. ב"כ התובעת הבהיר כי: "היא פתאום גילתה שהיא לא קיבלה הבטחת הכנסה ואז אמרו לה שזה בגלל שהיא נסעה לחו"ל. היא לא ידעה שאם היא היתה מסבירה שהיא נסעה לחו"ל מטעם המעביד." (עמוד 2 לפרוטוקול הדיון מיום 19.1.10).

זאת ועוד, כתב ההגנה של הנתבע מלמד כי המידע בדבר הנסיעות מטעם העבודה הגיע לידיו בפעם הראשונה באמצעות כתב התביעה.

6.משכך, הרי שמדובר במידע חדש שלא עמד בפני פקיד התביעות, ועל כן יש מקום להשיב את עניינה של התובעת לבחינה מחודשת על ידי פקיד התביעות של הנתבע.

בנסיבות אלו אין רלבנטיות לטענת התובעת כי ראיות סותרות צריכות להביא להכרעה שיפוטית ולא להשבה לפקיד התביעות, שכן מדובר במידע חדש שיכול וייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית.

7.אשר לטענות התובעת לגבי ההוצאות הנלוות לנסיעה, תוכל התובעת לפרט ככל שתמצא לנכון בפני הנתבע. במידה והתובעת תסבור כי החלטת הנתבע שגויה, תוכל לשוב ולהגיש תביעה לבית הדין.

8.אשר על כן, התביעה נמחקת ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ' שבט תש"ע, 04 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: