מוטלק נ' מ.מ. אלשאג'ור ואח'

פסק דין

1.התובע יליד 7.10.78 נפל ונפגע ביום 20.3.03 לטענתו, עת הלך בכביש הנמצא בתחום שיפוטה של נתבעת מס' 1 עיריית אלשאג'ור (להלן "העיריה" ), ושבוצעו בו עבודות על ידי נתבעת מס' 2 "פיתגל חברת בנין ועבודות פיתוח בע"מ" ( להלן "פיתגל" ).

בתצהיר עדות ראשית שלו (ת/1) תיאר התובע את התרחשות האירוע כדלקמן:

"ביום 20.3.03 בשעה 24:00 לערך, התהלכתי בכביש בכפר ביענה שמחבר מבית החבר שלי אל ביתי. באותו הזמן התהלכתי לבד. בכביש בוצעו עבודות פיתוח ועפר בכביש ע"י קבלנים מטעם המועצה. לי לא הייתה דרך מעבר אחרת להגיע לביתי מלבד הדרך הזו. הכביש היה חשוך ונעדר כל תאורה. תוך כדי הליכה נתקלתי בבריכת ביוב שלא הייתה מכוסה או מגודרת. עקב האירוע נפלתי ונחבלתי באצבע (2) של יד שמאל.

יום למחרת בבוקר ביקרתי במקום האירוע ומצאתי כי הקבלן כיסה את הבורות במכסים. (ניתן לראות מהתמונות גם הצבע הטרי של הבטון סביב המכסה של הבור)."

2.בעקבת האירוע נגרם לתובע שבר מרוסק באצבע שנייה בכף יד שמאל, והוא נזקק לטיפולים ואשפוזים כמפורט בתיעוד הרפואי שצורף לתצהירו.

3.נכותו הרפואית של התובע בעקבות האירוע, הועמדה בהסכמה בין הצדדים על שיעור של 7%, בגין קשיון נוח של האצבע השנייה על פי סעיף 44 (3) לתקנות המל"ל.

4.הנתבעים הכחישו את עצם קרות התאונה ולחילופין את נסיבות התרחשותה כפי שנטענו על ידי התובע, ולחילופי חילופין את קיומה של אחריות מצידן להתרחשותה. בנוסף הכחישו את הנזק שנטען על ידי התובע.

העיריה הגישה הודעת צד שלישי כנגד פיתגל ששימשה כאמור הקבלן שביצע עבודות בכביש מטעמה בתקופה הרלוונטית לתביעה.

5.מטעם התובע העיד התובע בלבד.

מטעם העיריה העידו מר עלי שהאב ששימש כקבלן מטעם מועצה מקומית בענה למתן שירותיים הנדסיים ופיקוח על פרויקטים, וחוקר פרטי בשם מר שגיא נקל.

מטעם פיתגל העיד בעל המניות של החברה מר ג'ריס ג'ריס.

6.דיון

אקדים ואומר כי עדותו של התובע היתה עדות יחידה שהתאפיינה בחוסר עקביות, בלבול וחוסר קוהרנטיות, ומשכך לא ניתן היה להסתמך עליה לביסוס ממצא עובדתי, דבר המוביל לדחיית התביעה.

במה דברים אמורים?

7.בתצהיר עדות ראשית שלו הצהיר התובע כי תוך כדי הליכה נתקל בבריכת ביוב שלא היתה מכוסה, ואילו בחקירתו הנגדית מסר כי הבריכה היתה מכוסה. למותר לציין כי עדותו הנ"ל מרוקנת מתוכן את האמור בתצהירו ושלפיו יום למחרת הוא ביקר במקום האירוע ומצא כי הקבלן כיסה את הבורות במכסים (ראה הציטוט המופיע בסעיף 1 לעיל). בתצהירו הצהיר התובע כי הוא הלך לבד, ואילו בחקירתו הנגדית העיד כי חבר שלו ששמו עלי חסן היה איתו ( עמ' 10 ש' 15 ). בחקירתו הנגדית מסר התובע כי הבריכה היתה מונמכת מעל פני הכביש, אך הסתבר כי התיאור הנ"ל אינו מתיישב עם אופי העבודות שבוצעו בכביש על ידי פיתגל ושהתאפיינו בהורדת שכבת האספלט שהיתה בכביש, דבר הגורם מטבע הדברים לבליטת הבריכה מעל פני הכביש ולא להנמכתה. התובע צירף לתצהירו תמונות שצולמו לטענתו שעות ספורות לאחר האירוע ( התאונה התרחשה בחצות ואילו התמונות צולמו כדבריו בשעה 12:00 בצהרי היום שאחרי ), שבהן נראה הכביש ללא גבשושיות, אבנים, וכשפני השטח שלו נקיים. מצב זה אינו מתיישב עם טענת התובע כי בזמן האירוע עבדו בכביש פועלים מטעם פיתגל, הגם שחוסר ההתאמה הנ"ל קיבל ביטוי בעדותו של התובע עצמו אשר העיד כי בזמן האירוע "הכביש לא היה סלול באותה צורה כפי שמופיע בתמונות". (עמ' 8 ש' 6-5).

8.זאת ועוד, התובע השיב באחד השאלונים שהופנו אליו (נ/1) כי היתה לו תאונה אחת לפני האירוע נשוא התביעה, ואילו בחקירתו הנגדית התגלה כי הוא היה מעורב במספר תאונות ואירועים שזכרם לא בא על ידו, ותשובותיו בחקירתו הנגדית בעניין זה, אך חיזקו בי את הרושם כי לא ניתן היה לסמוך על עדותו. בנוסף, התובע העיד כי המקצוע שלו הוא "בניית אבן, ציפוי אבן וקירות אבן" וכי אחיו מנהל עסק משפחתי בתחום זה. כשנשאל אם עבד לפני התאונה בעיסוקו הנ"ל השיב בשלילה והוסיף ואמר כי הוא מתקיים מהבטחת הכנסה. אולם בהמשך הוא העיד כי ייתכן שעבד לפני התאונה בעסקי האבן, והנני מפנה בעניין זה לעדותו בעמ' 10 ש' 11-10. התובע נשאל מתי נודע לו שחברת פיתגל היא זו שביצעה את העבודות בזמן האירוע הנטען והשיב כי הדבר נודע לו יום למחרת התאונה עת ניגש לצלם את המקום (עמ' 12 ש' 21-20), אולם, בחקירתו החוזרת השיב כי הדבר נודע לו "רק לפני שנה", קרי בשנת 2008. זאת ועוד, כשנשאל מדוע לא פנה לפיתגל מיד לאחר התאונה, השיב כי מר ג'ריס הבעלים של פיתגל, ניגש אליו הביתה לאחר האירוע אך לא חזר, וכשנתבקש להבהיר תשובה זו, חזר בו ואמר כי מי שהיה אצלו בבית זה אחיו של מר ג'ריס ששמו עיסא. יודגש כי פיתגל צורפה לתביעה רק בשנת 2008 ללא כל הסבר מניח את הדעת לכך, בהתחשב בעדות שנמסרה על ידי התובע בחקירתו הנגדית בהקשר זה.

9.לאור כל הסתירות שפורטו לעיל וחוסר העקביות שאפיינה את עדותו של התובע, לא יכולתי לסמוך כאמור על עדותו היחידה לגבי נסיבות התרחשות התאונה, ומשכך, הנני קובעת כי התובע לא הוכיח את תביעתו.

אציין כי התיעוד הרפואי שבו נרשם כי התובע נפל ברחוב, לא נערך מיד לאחר התאונה, ומשכך, לא יכולתי להתייחס אליו כסיוע לעדותו היחידה של התובע, במיוחד על רקע הסתירות שפורטו לעיל.

10.התוצאה היא שהנני דוחה את התביעה.