מוחמד עבאסי נ' מדינת ישראל- משרד הבטחון

פסק דין

תביעה לסילוק יד, המעוררת את השאלה האם מכוח צו החרמה ואטימה שניתן לגבי דירה במבנה פלוני היתה רשאית המדינה להקים מחוץ לדירה תמוכות קבועות שנועדו לאפשר את האטימה.

העובדות

התובע הינו בעליו של בניין בן שלוש קומות ובו מספר דירות. הבניין המצוי על מדרון, כך שחלקו האחורי בנוי על הקרקע ואילו חלקו הקדמי בנוי על עמודים. הדירה נושא דיוננו מצויה בקומה הראשונה של המבנה בצד הבנוי על עמודים. בדירה התגורר נכדו של התובע - עלאדין עבאסי (להלן – "עבאסי"), ולכן הדירה תכונה- "דירת עבאסי". עבאסי עסק בפעולות טרור רחבות היקף, ולימים הוא הועמד לדין והורשע בשבעים ושמונה עבירות של ניסיון לרצח, סיוע לרצח וסיוע לניסיון לרצח. ביום 5/9/02 מסר המפקד הצבאי לבני משפחת עבאסי הודעה על כוונה להחרים ולאטום את דירת עבאסי בהתאם לתקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חרום) 1945. ביום 09/09/02 הגיש התובע השגה על הודעת המפקד הצבאי (נספח ב' לתצהיר מחמוד עבאסי - בנו של התובע ואביו של עבאסי). בהשגה נכתב, בין היתר, כי:

"על כן מתבקש המפקד לפרט כבר עתה מהם האמצעים בהם הוא מתכוון לנקוט לאטימת הדירה.

בהקשר זה, יש לשים לב לדרך האטימה במיוחד לאור העובדה כי הבית בו מצויה הדירה רעוע הנשען (השיבוש במקור) על עמודים. יש לדאוג לקבלת חוות דעת מומחה שתבטיח כי האטימה לא תפגע בבית".

ביום 18/09/02 דחה המפקד הצבאי את ההשגה (נספח ג' לתצהיר מחמוד עבאסי). במכתב הדחייה נכתב, בין היתר, כך:

"יצויין כי עוד קודם להשגותייך אלוף הפיקוד הורה לבחון בדקדקנות את היקף הצו ואופן ביצועו, כך שלא יפגעו בתים סמוכים, ולאחר עיון בהשגותייך אף הורה האלוף לשנות את שיטת ביצוע האטימה על מנת להבטיח זאת".

בהמשך לדחיית ההשגה הוציא המפקד הצבאי, ביום 18/09/02, צו להחרמה ואטימה של המבנה (צורף לנספח ג' הנ"ל). לצו צורף שרטוט ממנו עלה כי הכוונה היתה לאטום את דירת עבאסי בלבד באמצעות הנחת חביות מלאות בטון בכל שטח הדירה.

התובע לא השלים עם דחיית ההשגה ועל כן הגיש בשם נכדו עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. לעתירה צורפה חוות דעת של מהנדס מטעם העותר, אשר בה נטען כי:

"מאחר והכוונה היא לאטום את כל שטח הדירה בחביות של בטון לפי השרטוט וההסבר שהתקבל, אין לי שום ספק שהרצפה של דירה זו, במיוחד החלק שמהווה תקרה לקומת הקרקע, תקרוס".

(נספח ד' לתצהיר מחמוד עבאסי).

במסגרת ההליכים בבג"צ נדרשה המדינה לתת פרטים נוספים לגבי שיטת האטימה ולכך היא השיבה כי:

"האטימות תיעשנה אף הן על פי חוות דעת מהנדס בניין. כל האטימות תתבצענה בארבעה שלבים: פיזור חביות בשטח המיועד לאטימה; יציקת חביות הבטון כשהפתחים פתוחים; סגירת הפתחים ויציקתם".

המדינה הגישה מספר תשובות לעתירה, ובאחת מהן היא ציינה כי:

"המשיב.... נקט בצעדים הנדרשים לכך שלא יגרם כל נזק למבנים שאין הצווים חלים עליהם. לשם כך ביקש המשיב חוות דעת הנדסית והורה על פיקוח הנדסי בעת ביצוע הצווים. יתירה מכך, ב"כ המשיב הודיעה בשם המשיב, כי היה ויגרם למבנים נשוא העתירה (ו/או למבנים סמוכים) נזק מעבר להיקף הסנקציה, כפי שנקבע בהחלטת המשיב, כי אז ממילא תחוב המדינה באחריות לפיצוי"

(הודעה מיום 30/10/02 - נספח ד' לתצהיר עו"ד חביב).

לנוכח תשובות המדינה דחה בג"צ את העתירה, תוך שציין בפסק דינו כי המשיב התחייב לנקוט בצעדים שימנעו נזק למבנים שאין הצו חל עליהם, וכי חזקה על המשיב שיעיין בחוות הדעת ההנדסית שהגיש העותר בטרם תבוצע האטימה (נספח ו' לתצהיר מחמוד עבאסי).

3.אחר הדברים האלה ניגשו הרשויות לבצע את האטימה. האטימה בוצעה בשני שלבים. תחילה, הותקנו תמוכות מברזל וקורות עץ תחת רצפת דירת עבאסי, בכדי למנוע את קריסתה תחת משקל חביות הבטון. לאחר מכן, הונחו חביות בטון בדירה ונאטמו פתחיה. יוצא אפוא, שמאז האטימה ועד היום לא יכול התובע לעשות שימוש בחלקת הקרקע שמצויה מתחת לדירת עבאסי, בשל התמוכות שהוצבו בה, כמומחש בתמונות שצורפו לתצהיר מחמוד עבאסי (נספח ז' לתצהיר). התובע טוען כי הוא הופתע מהצבת התמוכות, שכן בכל ההליכים שקדמו לאטימה כלל לא הוזכרה הכוונה להציב תמוכות. לעומת זאת, מבחינת המדינה הצבת התמוכות לא היתה בגדר הפתעה. מתצהירו של מהנדס קראבן, שהוגש בתיק שלפניי מטעם המדינה, מסתבר כי עוד ביום 17/09/02, קרי - לפני דחיית ההשגה על האטימה, הוא הכין תכנית אטימה אשר בה נכתב במפורש כי עבודות האטימה יתבצעו: "לאחר הקמת קונסטרוקציית תמיכה בקומת המרתף (המחסן)" (נספח א' לתצהיר קראבן). כך או כך, אין מחלוקת בין הצדדים כי התמוכות האמורות חיוניות לביצוע האטימה, שכן אם הן יוסרו תיווצר סכנה ממשית ליציבות המבנה. אמור מעתה, אין אטימה ללא התמוכות, ומכאן שורש המחלוקת שבפניי.

4.ההליך