מוחמד נ' א. אלשמאלי הנדסת בניין בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשת המבקשת להורות על ביטול החלטת בית המשפט מיום 2.9.13 (כב' הנשיאה הש' ה. גרסטל) המורה למשרד העבודה והרווחה להמציא לבית המשפט תוך 30 יום את דו"ח החקירה של נסיבות האירוע נשוא התובענה.

עיקרן של העובדות והטענות הנדרשות לנדון

1. המשיב 1 (להלן- המשיב) הגיש תביעה נזיקית כנגד המשיבים 2-3 בשל תאונת עבודה שאירעה לו לטענתו ביום 1.10.10, עת נפל מגובה של 9 קומות במהלך עבודת טפסנות שביצע עבור מעסיקתו, המשיבה 2 (להלן – התאונה). כתוצאה מהתאונה נפגע המשיב קשות ונותר משותק ומרותק לכסא גלגלים.

2.ביום 2.9.13, כאמור, ניתן על ידי ביהמ"ש צו המורה למשרד העבודה והרווחה להמציא את דו"ח החקירה הנוגע לנסיבות התאונה (להלן – דו"ח החקירה), הצו ניתן ללא שהתבקשה תגובת המבקשת, אשר לא הייתה צד להליך.

המבקשת טוענת כי בנסיבות העניין לא היה מקום להורות על מתן הצו ומתוך שכך היא מבקשת את ביטולו.

3. לטענת המבקשת, עם סיום חקירת התאונה ע"י מפקחי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, הועבר דו"ח החקירה למשטרת ישראל לצורך השלמת חקירת נסיבות התאונה, ומעת שכך הפך דו"ח החקירה לחלק מחומר החקירה של משטרת ישראל.

לטענת המבקשת, חקירת המעורבים בתאונה טרם הושלמה וטרם הוחלט האם להעביר את התיק לפרקליטות לצורך הגשת כתב אישום בעניין. המבקשת טוענת כי חשיפת חומר החקירה בעת הזו עלולה להביא לשיבוש הליכי החקירה ופגיעה בהליך הפלילי, ככל שימצא מקום לנקוט בהליך זה.

4. לטענת המבקשת, הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1988 (להלן –חוק חופש המידע) אינן חלות על המשטרה ועל מידע שנאסף ומוחזק על ידיה (ראה סע' 14 (א) לחוק חופש המידע) ובדומה הוראות החסד"פ אינן מעניקות זכות לקבלת חומר חקירה ע"י צד שלישי קודם להגשת כתב אישום, אפילו הוא נוגע לעניין, דוגמת היותו נפגע העבירה. בדומה אף הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א – 2001 אינן מעניקות לנפגע עבירה זכות לקבל לידיו דו"ח חקירה.

לטענת המבקשת, החלטה בעניין עיון בתיעוד שכזה הינה החלטה מנהלית הנתונה לשיקול דעתה של הרשות הרלבנטית, ובעניין זה משטרת ישראל. בנדון לא ניתנה למשטרה כל אפשרות להציג עמדתה בנדון עובר למתן הצו ולפיכך ראוי לבטל את הצו נוכח הנטען.

5.לטענת המבקשת איזון האינטרסים שבין הצורך של המשיבים לעיין בדו"ח החקירה לבין הצורך בשמירה על תפקודה התקין של המשטרה, תקינות החקירה, מניעת השפעה על עדים, חשש להעלמת ראיות או שיבוש אחר של החקירה - יש בו להטות את הכף לעבר אי גילוי דו"ח החקירה, וודאי כל עוד לא הושלמה חקירת המשטרה, שכן חשיפתו בשלב זה עלולה להביא לשיבוש הליכי החקירה ופגיעה בהליך הפלילי. כך גם קיים חשש שיעשה שימוש בלתי ראוי בחומר ופגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים הנזכרים בדו"ח החקירה.

6. עוד טוענת המבקשת כי הצו שניתן ע"י ביהמ"ש הינו רחב ולא ניתן להבין מתוכנו מהו הצורך בקבלת דו"ח החקירה ומה הרלבנטיות של הדו"ח לצורך בירור התובענה האזרחית.

7. המשיב דוחה את טענות המבקשת. המשיב מקדים וטוען כי הצו ניתן כנגד משרד העבודה והרווחה ולא כנגד משטרת ישראל ולפיכך לא ניתן להעלות טענות כנגד עצם מסירת דו"ח החקירה אך ורק כיוון נמסר למשטרה.

לבד מכך טוען המשיב כי יש לו אינטרס חשוב ומהותי בקבלת הדו"ח שכן בלעדיו אין הוא יכול לפעול למיצוי זכויותיו במוסד לביטוח לאומי, דבר שאף מעכבו בבירור התובענה הנזיקית דנן, שכן לא ניתן לדעת מהו שיעור הגימלאות להם הוא זכאי ואשר אותן יש לנכות מסך תביעתו.

8. עוד טוען המשיב כי הוא נדרש לדו"ח משרד העבודה שכן הוא לא דווח כעובד ע"י מעבידו ולא שולמו עבורו התשלומים המחוייבים על פי דין, כך אין הוא יודע אפילו באיזה אמבולנס פונה ממקום התאונה. לטענתו, דו"ח החקירה יוכל להאיר ולהבהיר עניינים אלו ולמעשה בלעדיהם לא יוכל למצות את זכויותיו הן במוסד לביטוח לאומי והן בתביעתו הנזיקית. כך מציג המשיב את הודעת המוסד לביטוח לאומי כי לא יוכל להמשיך ולברר תביעתו של המשיב ללא דו"ח החקירה של משרד העבודה.

מהו, איפוא, האינטרס הגובר בנדון - זה של הפרט המבקש למצות את זכויותיו הכספיות או זה של הציבור המבקש שלא לפגוע בהליך הפלילי ?

קבלת מידע מרשות ציבורית – קיצורו של דין

9.בתקנות 112, 113 ו -114 לתקסד"א נקבעו הוראות שונות בדבר גילוי מסמכים ע"י בעל דין, ואולם אין בהן הוראה לעניין גילוי מסמכים המופנה לצד ג'. לפיכך, קודם שיורה בית המשפט על גילוי מסמכים ע"י צד ג' שאינו שותף להליך המשפטי, מכח סמכותו הכללית למתן צווי עשה, עליו לבחון היטב שאינו פוגע פגיעה שאינה מידתית בזכויותיו של אותו צד ג' המתבקש לגלות את התיעוד שברשותו, כך הובהר בעניין עירית מודיעין כי –

"כלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע, הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית-המשפט. עם זאת, עקרון הגילוי אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה"( רע"א 11942/05, עיריית מודיעין נ' צרפתי צבי ובניו בע"מ ואח', תק-על 2006(2), 639 וכן ראה - ת"א (תל-אביב-יפו) 159794-09 - הוצאת הארץ בע"מ ואח' נ' דינור רענן ואח' . תק-של 2010(2), 114874)

10.כאשר עסקינן בגילוי המסמכים או מידע המצוי ברשותה של רשות ציבורית מצא המחוקק להורות, ככלל, על חובת המצאת המידע. כך חוק חופש המידע פותח במעין הצהרת כוונות לפיה: