מוחמד נ' מדינת ישראל

החלטה

1.המדובר בבקשה להארכת מועד להישפט כאשר ע"פ האמור בבקשה לא צויין בדו"ח מספר הנקודות ואף צויין "00" במספר הנקודות.

נטען בבקשה שמאחר והמבקש סבר כי לא יחויב בנקודות החליט לא להגיש בקשה להישפט ולשלם את הדו"ח.

2.דין הבקשה להידחות. במקרה זה אין מדובר ברישום של "00" בדו"ח התעבורה אלא לא נרשם בדו"ח כלל מספר הנקודות בהן אמור היה המבקש להיות מחויב אם לא יבקש להישפט.

בנסיבות דומות של אי רישום מספר הנקודות בדו"ח דנה הפסיקה פעמים רבות ונקבע חד משמעית שאי רישום מספר הנקודות אין בו כדי להצדיק הארכת המועד להישפט או ביטול הרשעה וזאת להבדיל ממקרה בו נרשם הדו"ח המספר 0 או 00 במספר הנקודות בהן אמור הנהג להיות מחויב.

3.יצוין שכאשר הנאשם שילם את הקנס, הרי משמעות תשלום הקנס הוא שהנהג הודה בעבירה המיוחסת לו והשתכללה הרשעתו בעבירה בה הוא הואשם.

אי רישום הנקודות אינו מהווה עילה לביטול דו"ח ברירת משפט.

אין אני מוצא מקום להרחיב מעבר לאמור לעיל שכן הפסיקה שניתנה בעבר התייחסה לנסיבות דומות בפירוט רב (ר' עפ"ת 27124-06-10 לם נ' מדינת ישראל, עפ"ת 41012-04-10 סיאני נ' מדינת ישראל, עפ"ת 22398-07-10 סיון נ' מדינת ישראל ורבים אחרים).

אשר על כן, הבקשה להארכת מועד להישפט נדחית.

העתק החלטה זו יישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ב, 12 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: