מוחמד נ' הרודס מלון בתל אביב ואח'

פסק דין

1.בפנינו ערעור על החלטת כב' הרשמת ריכטמן מיום 27.2.13, אשר קיבלה באופן חלקי את בקשת המערערים לגילוי מסמכים.

2.בפתח פסק הדין יש להבהיר כי הודעת הערעור הוגשה ביום 28.2.13, לתיק המתנהל בפני כב' הרשמת, ורק בחודש אפריל תיק הערעור הועבר למותב זה. בנסיבות אלה, אין מקום לסילוק הערעור על הסף בשל איחור בהגשתו, כפי שטענו המשיבות.

3.לגופו של ערעור, מדובר בערעור על החלטה דיונית ו"ככלל אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית בעניין גילוי מסמכים" (דב"ע נז/ 3-102 נבות פיקל – ריכטר, פד"ע לב 460, 464 (1999)).

4.אף בחינת ההחלטה העומדת לערעור מביאה למסקנה כי אין מקום להתערב בה. ראשית, בעוד שבדיון התבקשו גליונות נוכחות וכן ההסכמים המסחריים בין המשיבות, בהודעת הערעור הורחבה היריעה וכעת התבקשו גם חיובי השעות על פיהם המשיבה מס' 2 חייבה את המשיבה מס' 1 בגין עבודת המערערים ואת התשלומים שבוצעו בעקבות חיובים אלה. ברי כי אין מקום לדון בהליך ערעור בנושאים שכלל לא עמדו בפני הערכאה קמא.

שנית, מפרוטוקול הדיון עולה כי המערערים הודיעו כי בכוונתם לתקן את כתב התביעה. בנסיבות אלה, היה מקום לקבל את עמדת המשיבות, לפיה כל עוד לא ברורה חזית המחלוקת בין הצדדים, אין מקום לקיים הליכי גילוי מסמכים. זאת מאחר שבחינת היקף הגילוי נעשית באספקלריה של רלוונטיות המסמכים המבוקשים למחלוקות בין הצדדים (בר"ע (ארצי) 54124-06-12 דיוינסקי– (Suisse) HSBC Private Bank (SA), 7.3.13).

5.זאת ועוד, על פי טיעוני המערערים, שעות העבודה המופיעות בתלושי השכר אינן משקפות את עבודתם בפועל. לשם הוכחת טענה זו, יש להשוות את תלושי השכר לדוחות הנוכחות (לגביהם ניתנה החלטה שעל המשיבות לגלותם) או לכל רישום שעות אחר שיוצג. המערערים לא הסבירו מהו המידע שיכול להופיע בחוזים המסחריים בין המשיבות או בהתחשבנות הכספית ביניהן, שיכול לתרום לבירור טענה עובדתית זו. אף אנו לא מצאנו קשר עובדתי בין טענות המערערים המפורטות בכתב התביעה ובין קיומם של הסדרים מסחריים כאלה או אחרים בין המשיבות.

6.איננו מקבלים את טענת המערערים לפיה "הסכם ההתקשרות בין הנתבעים לבין עצמם, הוא קריטי לצורך הבנת תלושי השכר ולצורך גילוי מנגנון התשלום מהמלון לקבלן ומהקבלן לתובעים והדרך בה מונעים שכר מהעובדים". גם איננו מקבלים את טענת המערערים, לפיה "העובד הוא צד להסכמים" ועל כן הוא זכאי לעיין במסמכים הנוגעים לו. ראשית, הטענה נטענה בעלמא. מדובר בחוזים מסחריים בין שתי חברות, הרשאיות שענייניהן המסחריים לא יהיו גלויים לכל. מכל מקום, התביעות אינן מושתתות על האמור בהסכמים אלה ואף מסיבה זו אין מקום לגלותם.

לאור כל האמור, לא מצאנו כי נפלה טעות בהחלטת כב' הרשמת.

7.סוף דבר – הערעור נדחה.

המערערים ישאו בהוצאות המשיבות בערעור זה, בסך 4,500 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, י"ח סיון תשע"ג, (27 מאי 2013), בהעדר הצדדים.

שולמית ענתיאל שמואלי, נציגת ציבור (ע)

דגית ויסמן, שופטת

אבי ענתבי, נציג ציבור (מ) התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: