מוזילב נ' יעקואל ואח'

פסק דין

בתאריך 11.12.12, בצומת שברח' השיש שבקריות (תיאור מדוייק יותר של שמות הרחובות שבצומת לא בא בפני ביהמ"ש), התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידו ובין רכב הנתבע 1, הנהוג על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") והמבוטח על ידי הנתבעת 3.

מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי הנתבעת הגיעה לצומת, ממנו ניתן לפנות רק ימינה או שמאלה, כאשר בכוונתה לפנות בצומת ימינה.

בדרכה היה מוצב תמרור המחייבה במתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה וכאשר לפני הכניסה לצומת מכיוון נסיעתה, ולפני מעבר חציה, היה מסומן בכביש קו עצירה (כעולה מהתצלום תק/1). כן עולה כי התובע הגיע מהדרך החוצה ופנה שמאלה כיוון נסיעתו, אל תוך הרחוב שממנו הגיעה הנתבעת.

על בסיס הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, הנני קובעת כי שני הנהגים התרשלו בדרך נהיגתם וכי שניהם אחראים לקרות התאונה, אם כי לא בחלקים שווים, כפי שיפורט.

לקביעתי, התמרור המחייב מתן זכות קדימה ואף קו העצירה המסומן בכביש, בכיוון נסיעת הנתבעת, נועדו, במיוחד, כדי להסדיר את אופן כניסת הרכבים לצומת מכיוון נסיעת הנתבעת וזאת בהתייחס לתנועת כלי רכב המגיעה בדרך החוצה, משמאל כיוון נסיעת התובעת.

בפניית הנתבעת ימינה, בהעדר תנועה המגיעה משמאלה, אין כל מניעה לנסיעה שוטפת של הנתבעת ימינה, לרחוב אליו יצאה, כאשר הרכבים המגיעים ממולה, בדרך החוצה, מהכיוון ממנו הגיע התובע, נוסעים בנתיבם ואין חציה של אחד מהרכבים את נתיב הנסיעה של הרכב האחר.

מהתצלום שהוגש וסומן נק/1, ממיקום החלק שנפל מרכב הנתבעת ומסימני הנזק שברכב הנתבעת, עולה כי התאונה התרחשה כאשר הנתבעת נוסעת בקצה השמאלי של נתיבה ומבצעת את הפניה ימינה בקשת רחבה, שלא מהקצה הימני קיצוני של הכביש.

כן עולה כי התובע, בפנייתו שמאלה, חדר במעט אל תוך נתיב הנסיעה של הנתבעת.

כאשר הנתבעת פגעה עם הפינה הקדמית שמאלית של רכבה בדופן האחורי שמאלי של רכב התובע, אין חולק כי התובע הספיק כבר לחלוף עם כמעט מלוא אורך רכבו על פני רכב הנתבעת המגיע ממולו.

בנסיבות אלה, היתה מוטלת על הנתבעת החובה לראות את התובע המגיע ממולה ולסטות לימין הדרך, ככל שניתן או אף לעצור כליל, כדי לאפשר את כניסתו לרחוב ממנה יצאה.

כאמור, התאונה התרחשה לאחר שהתובע כבר עבר על פני רכב הנתבעת, עם חלק הארי של אורך רכבו.

בכך, לקביעתי, נהגה הנתבעת את רכבה ברשלנות ובחוסר זהירות.

נהיגתו הרשלנית של התובע מתבטאת בכך שביצע את פנייתו שמאלה בקשת צרה, תוך שהינו חורג בחלקו אל תוך נתיב נסיעת הנתבעת.

הנני קובעת כי אחריותה של הנתבעת לתאונה, הינה בשיעור של 80% ואילו אחריתו של התובע לתאונה הינה בשיעור של 20%.

הוכח כי בתאונה נגרמו לתובע נזקים כדלקמן:

הפסד בגין השתתפות עצמית – 2,673 ₪

הפסד הנחת העדר תביעות (כפי שנקבע על ידי חב' הביטוח מטעמו של התובע) – 608 ₪.

בסה"כ 3,281 ₪.

ובניכוי של 20% בגין רשלנותו התורמת, סה"כ נזקי התובע בתאונה הינה בסך של 2,625 ₪.