מוזגרשוילי נ' בראי ואח'

החלטה

1.המבקש הגיש תביעה כספית נגד המשיב 2 (להלן – המשיב), המתבררת בבית משפט השלום.

במסגרת אותה תביעה הוטל עיקול זמני על דירת מגורים הרשומה על שם המשיב (להלן – הדירה).

קודם להטלת העיקול נרשמה הערת אזהרה על הדירה לטובת המשיבה 1 (להלן – המשיבה).

הערת האזהרה נרשמה בעקבות הסכם מכר, לפיו מכר המשיב את הדירה למשיבה.

המשיב והמשיבה היו בני זוג באותה עת.

המבקש ביקש בתובענה זו להצהיר על בטלות הסכם המכר, מאחר והוא נערך למראית עין וכדי להבריח את הדירה מנושיו של המשיב – המבקש בכללם – ובעקבות כך להורות על מחיקת הערת האזהרה ומתן תוקף לעיקול הזמני שהוטל.

המשיבים התנגדו למבוקש בתובענה וטענו כי הסכם המכר נערך ממניעים אמיתיים בעקבות עיסקה אמיתית שהיתה ביניהם.

2.יחד עם התובענה הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים לבצע עיסקה כלשהי בדירה, עד למתן פסק דין בתובענה.

נעניתי לבקשה, בכפוף להמצאת התחייבות עצמית ולהפקדת ערבות צד שלישי בסך 25,000 ₪ וערבון כספי בסך 15,000 ₪ (או ערבות בנקאית באותו סכום).

ההתחייבות ניתנה והערבויות הופקדו.

להלן פירוט השתלשלות הדברים הנוגעת לענין הנדרש כאן.

3.תחילה קבעתי מועד לדיון בבקשה לצו זמני, ובהמשך הוריתי על שמיעת התובענה עצמה, במקום דיון בבקשה.

בדיון שהתקיים ביום 13.6.12 העידו המבקש והמשיב, ונקבע מועד נוסף לחקירת המשיבה.

בינתיים הודיע ב"כ המשיב כי ניתן צו כינוס נגד המשיב במסגרת תיק פש"ר שנפתח בענינו, ובהתאם לכך הוריתי על עיכוב ההליכים נגדו.

בהחלטה מאוחרת יותר הוריתי על עיכוב כל ההליכים בתובענה, עד לתום הבירור בבית המשפט של פש"ר (החלטה מיום 12.11.12).

4.סמוך לאחר מכן הגיש המבקש בקשה להשבת הערבויות שהופקדו.

ביקשתי את תגובת המנהל המיוחד שמונה בתיק הפש"ר (להלן – המנהל המיוחד) ואת תגובת המשיבים לבקשה.

המנהל המיוחד הסכים לבקשה "לאור העובדה לפיה סוגיית נכסיו של החייב בכלל וסגיית דירתו של החייב בפרט, מתבררת כבר בימים אלו בפני כב' בית משפט של פש"ר", המשיבים התנגדו.

בהחלטתי (מיום 27.2.13) קבעתי: "עיכוב ההליכים עקב הליכי הפש"ר המתנהלים כלפי המשיב לא הפקיע את הצו הזמני. על המבקש להודיע בצורה ברורה שאין לו עוד ענין בקיומו של הצו ואזי תינתן החלטה מתאימה".