מוגרבי נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובעת למלוא גמלת הבטחת הכנסה.

הנתבע טען כי לתובעת הכנסות השוללות זכאות למלוא הגמלה. הנתבע ערך חישוב ושילם השלמת הכנסה בהתאם להכנסות שנטל בחשבון.

העובדות

תביעת התובעת למלוא גמלת הבטחת הכנסה מיום 16.8.10 נדחתה במכתב הנתבע מיום 21.9.10.

התובעת מתגוררת עם ילדיה הבגירים , וגרושה משלם את חשבונות הארנונה, החשמל והמים.

התקופה הרלוונטית לתביעה 9/10,10/10,11/10 ו – 1/11.

המחלוקת

האם הסכום שאותו מפקיד גרושה של התובעת בחשבונה נועד לכסות את חוב הארנונה שהוא חייב בו שהצטבר בשנים קודמות? ואם כן האם ניתן לראות בסכום שכזה כהכנסה של התובעת, ואם כן באיזה שיעור.

האם יש לייחס לתובעת חלק מהשתתפות גרושה בתשלום חשבונות החשמל, המים וארנונה, ואם כן באיזה שיעור.

הכרעת הדין

הנחת חוק הבטחת הכנסה היא שבעל רכוש אינו זקוק לקצבה צנועה כדי לשמור על רמת קיום ומטרת החוק היא לאפשר סיפוק צרכים מינימליים של מי שאין לו הכנסה מתאימה. אין החוק מיועד ליכולים להשתכר או שיש להם הכנסה כלשהי (דבע נב 04-111 המוסד נ' מוחמד אל חג'וג'י פדע כד 507). בענין זה גם הכנסה רעיונית נלקחת בחשבון על פי הפסיקה.

יחד עם זאת, הפסיקה קבעה כי מתנה מקרוב משפחה אינה מוגדרת כהכנסה לצורך החוק (עבל 681/07 אהרן בנישו נ' המוסד). בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה כי יש להבחין בעניין פסק דין בנישו בין הכנסה מסיוע בכסף או בעין, שהינה חד פעמית או תקופתית לכיסוי צרכים שאינם כלולים בגמלת מחיה בסיסית לבין סיוע קבוע . סכום הניתן באופן סדיר וקבוע, ייחשב כהכנסה (עבל 176-09 בליתי דוד ואח' נ' ביטוח לאומי (טרם פורסם)).

ושוב חוזר בית הדין על הלכתו כי "אין להביא בחשבון ההכנסות , לעניין בחינת הזכאות לגמלה, אלא "עזרה כספית וולנטרית לא קבועה ובלתי מחייבת"...".(דגש שלי ש.ש.)

ברוח זו של בית הדין נבדוק את הסכומים אשר הופקדו לחשבונה של התובעת, תוך בדיקת תכלית החוק כפי שנקבעה לא אחת על פי הפסיקה וכאמור לעיל.

התובעת מתגוררת בנכס השייך לבעלה לשעבר, מר איברהים קרעין. בעלה לשעבר מתגורר בקומה השניה באותו הנכס. בהודעתה לחוקר המוסד מיום 12/10/09 ציינה התובעת כי מר קרעין, משלם את כל החשבונות של הבית, הכל על שמו ויש לו גם חובות ארנונה. לא נחתם הסכם גירושין ביניהם אך בתעודת הגירושין צוין כי הגירושין הן בתמורה לויתור. (מוצג נ/1) בתשובה לשאלה מי משלם את חשבונות הבית, ארנונה מים וחשמל, ענתה התובעת "גרושי הוא זה שמשלם את כל חשבונות הבית, זה ההסכם שהיה ביני לבינו שאוותר על כל זכויותיי בגירושין והוא בתמורה ישלם את כל החשבונות של הבית, הכול על שמו והוא מפחד לא לשלם מחשש שיעשו לו עיקול. יש לו גם הרבה חובות לארנונה."

מר קרעין, ציין בפני חוקר המוסד כי עם הגירושין ויתרה התובעת על כל זכויותיה ממנו, הבית בו היא מתגוררת הוא ביתו, ולאחר מותו יעבור לילדיו. הוא משלם את כל החשבונות באופן מסודר.

הארנונה מחולקת ולכל קומה יש חשבונית. בקומה הראשונה מתגוררת התובעת והארנונה עומדת על סך של 3,000 ₪ לשנה ובקומה השנייה בה מתגורר מר קרעין, הארנונה היא בערך 1200 ₪ לשנה. החשמל לשתי הקומות אף הוא רשום על שמו, בין 300-400 ₪ לחודש. למים יש שעון אחד והסכום הוא בין 100 ל 150 ₪ לחודשיים.

(הודעה מיום 15/11/09, מוצג ת/2).