מואשם בעבירה של סחר בציוד מלחמתי יישאר במעצר עד תום ההליכים- הערר נדחה

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בציוד מלחמתי, בכך כי מכר לאחר רובה מסוג "מיני קרלו" תמורת 10,000 ש"ח, זאת ללא היתר מאת מפקד האזור, או מי מטעמו.

התשתית העובדתית אשר התבררה בעניינו של העורר, הצביעה על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, ועל כך כי העורר אכן מכר לחברו ענאן חליילה רובה תמורת הסך האמור. בנסיבות אלו, לא היה מנוס מלאפיין את העורר כמסוכן, ומשכך, החליט ביהמ"ש דלמטה על מעצר העורר עד תום ההליכים.

בדיון שהתקיים לפניי תקפה הסנגוריה את החלטתו של בימ"ש קמא בשני מישורים. במישור הראייתי, סברה הסנגוריה כי נפלה שגגה בזיהויו של העורר וכי אין המדובר בעורר דנן, ואילו במישור הטכני, הפנתה הסנגוריה לתיק החקירה והצביעה על עיכוב במעצר העורר, אשר יש בו כדי ללמד על היעדר מסוכנות, לנוכח המידע שהיה לפניה כבר בתאריך 27.6.07.

בחנתי את התשתית הראייתית בתיק, עמדתי על נסיבותיו המיוחדות של העורר והגעתי למסקנה כי אין לטענות הסנגוריה על מה שיעמדו. השתכנעתי כי זיהוי העורר ברור ומפורש, והגם כי לא הצביע המפליל על מקור עבודתו המדויק של העורר, הרי פרטיו של העורר אושרו במלואם ואינם עומדים בספק.

גם בכל הנוגע לטענת השיהוי, יש להקדים ולומר כי תוצאת השיהוי נתונה תמיד להכרעתו הסופית של ביהמ"ש בהתאם למכלול הנסיבות. פעמים יביא השיהוי לחזקה העשויה לסתור את חזקת המסוכנות, אולם חוסר המעש הלכאורי של הרשויות אינו מצביע באופן קבוע על הנחה כי ניתן לתקוף את חזקת המסוכנות. הינה במקרה שלפנינו, טוען העורר כי זומן לשב"כ, התייצב ושוחרר, אולם התביעה חולקת על הנחה זו, וממהרת לקבוע כי אין הדברים עולים בקנה אחד עם הכתובים שבידה. לטענתה, העורר אכן זומן לשב"כ, אולם לא התייצב, ומכאן כי לא ניתן לתקוף את חזקת המסוכנות.

לנוכח כל האמור, בנסיבות הקיימות, ומשלא מצאתי בחומר הראיות בסיס לטענת הסנגוריה בסוגיית השיהוי, הגעתי למסקנה כי לא אוכל להביא טענה זו במסגרת השיקולים והנסיבות לקולא.

אשר על כן, ומשלא מצאתי כל פגם בהחלטת בימ"ש קמא, החלטתי לדחות את הערר.

ניתנה היום, 3 ביוני 2008, כ"ט באייר התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: גו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: