מהריזי נ' סינופסיס בע'מ

פסק דין

הרקע לתביעה:

1.עניינה של התביעה שלפניי בהסכם שכירות שנכרת בין התובע, מר מהריזי קלימי (להלן: "התובע") לבין הנתבעת חברת סינופסיס בע"מ (להלן: "הנתבעת"), בקשר עם חנות בשטח של 41 מ"ר המצויה במרכז מסחרי בשד' העצמאות 67 בבת ים. לטענת התובע, ההסכם הופר על ידי הנתבעת ומכאן התביעה דנן שסכומה הועמד על סך 100,000 ₪.

טענות התובע:

2.התובע הינו בעל הזכויות בחנות בשטח כ – 41 מ"ר, הנמצאת במרכז מסחרי המצוי בשדרות העצמאות 67 בת ים, וידועה כחלקת משנה 65, חלקה 115 בגוש 7147 (להלן: "החנות").

3.הנתבעת שכרה מהתובע את החנות בהתאם להסכם שכירות, שנערך ונחתם ביום 28.9.200 [נספח 1' לת/1 – להלן: "ההסכם"]. תקופת השכירות נקבעה החל מתאריך 1.10.2000 ועד לתאריך 30.9.2003, עם שתי תקופות אופציה, להארכת השכירות בשנתיים נוספות כל אחת. כך, התמשכה תקופת השכירות מיום 1.10.00 ועד ליום 30.09.07.

4.סעיף 9 להסכם קבע שעל השוכר להשיב בתום תקופת השכירות את החנות במצבה, כפי שהיה ערב תחילת תקופת השכירות. לאחר כריתת ההסכם, בתאריך 19.12.00, הגיעו הצדדים להסכמה נוספת [נספח 3 לת/2 – להלן: "התוספת"] לפיה, הנתבעת רשאית לבצע שינויים בחנות: הריסת קיר בו הייתה מותקנת דלת והסרת גלריה שהייתה קיימת בחנות. הנתבעת התחייבה, בתום תקופת השכירות, "להחזיר את החנות למצבה כפי שהייתה טרם השכירות".

5.לטענת התובע, החנות לא הוחזרה למצבה כפי שהיה עובר לקבלתה, במובן זה שהנתבעת לא הקימה מחדש את הגלריה והקיר שנבנה בין החנויות, הוקם בלא תמיכה, כל זאת תוך הפרה של ההסכם והתוספת.

זאת ועוד, על פי ההסכם על הנתבעת היה להחזיר את החנות עד ליום 30.09.07, אלא שבפועל השיבה את מפתחות החנות באיחור, רק ביום 31.10.07, דבר המהווה הפרה של ההסכם ומזכה אותו בפיצוי של 100 דולר לכל יום של איחור ובסך הכל 3,100 דולר.

6.במהלך תקופת השכירות ניתקה הנתבעת את מונה החשמל שהיה מותקן בחנות וחיברה את החנות למונה חשמל של הנכס הסמוך שבבעלותה, וזאת ללא קבלת הסכמתו המפורשת לכך. שינוי זה נגלה לתובע רק כאשר נמסרה לו החנות. על מנת לחבר את החנות מחדש למונה חשמל נאלץ התובע להמתין ארבעה חודשים וכן לשלם בעבור החיבור סך של 3,824.41 ₪ (כולל מע"מ). הואיל והחנות הייתה ללא חשמל נמנעה ממנו האפשרות להשכירה, דבר שהסב לו נזקים, בסך 4,000 ₪ לחודש בתוספת מע"מ.

7.הנתבעת אף העתיקה צינור ביוב גדול מנכס של הנתבעת, וחיברה אותו בסמוך לחלון הראווה של התובע. שינוי זה גרם לרטיבות בתקרת חנות התובעת שדולפת לתוך החנות. התובע עתר לתשלום או אכיפת ביצוע העתקת צינור הביוב והשבתו למקומו.

8.הנתבעת ביצעה שינויים נוספים בחנות וסביבתה. הנתבעת התקינה דלת בפרוזדור השטח הציבורי במרכז המסחרי, המהווה מעבר לחנות. שינוי זה הביא לחסימת הגישה אל חלון הראווה הצידי של החנות. כתוצאה מכך, הפך המקום לאתר "עשיית צרכים" של העוברים ושבים, דבר שגרם להשחתת חלון הראווה והסורגים. יתירה מכך, חסימת הגישה אל חלון הראווה והסורגים מנעה את אפשרות תיקון הנזקים.

התובע עתר לתשלום סך של 35,574 ₪ להחלפת או תיקון הסורגים וחלון הראווה או אכיפת ביצוע על הנתבעת וכן לתשלום דמי שימוש ראויים.

9.מצבה של החנות הקשה על השכרתה לפיכך עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם סך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ לחודש, עד למועד הגשת התביעה. בנוסף עתר התובע, להשבת עלויות אחזקת החנות כל עוד אינה מושכרת, וכן נזקים לא ממוניים בסך 10,000 ₪.

טענות הנתבעת:

10.לקראת תום תקופת השכירות החלה הנתבעת בעבודות להחזרת המצב לקדמותו. כך, נציגת הנתבעת נפגשה במהלך חודש ספטמבר 2007, עם התובע על מנת לתאם את הפעולות לביצוע ובעיקר את מיקום דלת הכניסה לחנות.

התובע נמנע מלתאם היכן תותקן הדלת. בתאריך 30.09.07 פנתה הנתבעת לתובע במכתב, על מנת שיגיע בו ביום לתיאום מיקום התקנת הדלת. אליבא הנתבעת, אי קביעת מיקום הדלת מנע גם את בניית הקיר, דבר שהוביל לעיכוב בסיום העבודות.

11.התובע אף עיכב את החזרת מפתחות החנות לידיו. כך, בתחילת חודש ספטמבר 2007 סיימה הנתבעת את העבודות, אלא שהתובע נמנע מלהיפגש עימה לקבלת המפתחות כך שרק ביום 31.10.07 השיבה הנתבעת את מפתחות החנות לתובע וזאת באמצעות שליח במסירה אישית.

12.לעניין הגלריה, הוסכם בין הצדדים שבתמורה לתיקונים שהנתבעת תבצע בחנות: תיקון צנרת מים, ריצוף חדש, התקנת ויטרינה חדשה, לא תבנה הנתבעת גלריה. יתירה מכך, הגלריה בחנות נבנתה בלא היתר בנייה כדין וגם מטעם זה לא ניתן היה להקימה מחדש על ידי הנתבעת.

13.הנתבעת אינה אחראית להתקנת מונה החשמל. החזקה בחנות נמסרה לנתבעת ללא חיבור בחשמל ואף לא הותקן מונה. הנתבעת איחדה בין החנות לנכס שבבעלותה בו היה חשמל. כך שאין להטיל את האחריות על ניתוק המונה על הנתבעת.