מהן הנסיבות המעכבות הגשת עתירה לצורך הסגרה

החלטה

כללי

1. לפי חוק ההסגרה, תשי"ד - 1954 )להלן - "חוק ההסגרה"(, רשאי בית המשפט המחוזי
בירושלים לצוות על מעצרו של אדם שמדינה אחרת בקשה להסגירו לידיה )להלן - "מבוקש"(
והיועץ המשפטי לממשלה עתר לבית המשפט לקבוע אם הוא בר הסגרה )סעיפים 3 ו- 5 לחוק
ההסגרה(. אולם, רשאי בית משפט השלום לצוות על מעצרו של מבוקש לפני הגשת העתירה, וכן
על מעצר אדם שיש יסוד להניח שהוא בר הסגרה וכי תוגש בקשה להסגירו, למשך עשרים ימים
אם המעצר דרוש להבטחת ההסגרה )סעיפים 7 ,6)א( ו- 7)ב( רישא לחוק ההסגרה(. לפי בקשתו
של היועץ המשפטי לממשלה רשאי בית משפט השלום להאריך את תקופות המעצר עד שישים ימים
"על יסוד נסיבות המעכבות הגשת עתירה" )סעיפים 7)ב( סיפא ו- 7)ג( רישא לחוק ההסגרה(.
השאלה שהועמדה להכרעה בערר הנדון היא מה טיבן של ה"נסיבות המעכבות הגשת עתירה": האם
דברים אמורים רק בנסיבות המעכבות את היועץ המשפטי לממשלה מהגשת העתירה, כטענת באת
כוח היועץ המשפטי; או שדברים אמורים גם בנסיבות המעכבות את רשויות המדינה האחרת
מהגשת בקשת ההסגרה, כטענת באי כוח העוררים?