- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מהגרפטה ואח' נ' טויסטר ואח'
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
20237-05-12
24.4.2013 |
|
בפני : שושנה ליבוביץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. מסעוד מהגרפטה 2. מונבר מהגרפטה |
: 1. רון טויסטר 2. מנסור סעידיאן 3. גדעון חיים 4. מדינת ישראל-לשכת הוצאה לפועל תל אביב 5. בנק הפועלים בע"מ 6. בנק במזרחי המאוחד-ירושלים. |
| החלטה | |
החלטה
1. לפני בקשה לחיוב המשיבים (התובעים בתיק העיקרי) בערובה להבטחת הוצאות. המבקשים הם נתבע 1 ונתבע 6. מטעמי נוחות יכונו להלן המשיבים – תובעים והמבקשים – נתבעים.
2. בכתב התביעה נטען כי התובעים הם יורשיו של המנוח מהגרפטה בניהו ז"ל (להלן: המנוח), וכי הנתבעים 1-3 או מי מטעמם זייפו את חתימת המנוח על שטר חוב. הנתבע 1 הגיש את השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ובמסגרת זו הוטלו עיקולים על חשבונות המנוח אצל נתבעים 5 ו-6 ונמשכו מהם כספים בסכומים נכבדים ביותר. בכתב הגנתו טען הנתבע 1 כי הוא פעל לביצוע שטר חוב שנחתם על ידי המנוח לשם גביית כספים אשר הגיעו לו ממנו. הנתבע 6 טען בכתב הגנתו כי הכספים שהיו בחשבונו של המנוח הועברו כדין ללשכת ההוצאה לפועל בהתאם להחלטות שיפוטיות חלוטות שהורו לו לעשות כן.
2. בקשתם של הנתבעים לחיוב התובעים בהפקדת ערובה נתמכת על שני אדנים עיקריים. ראשית, התובעים הם תושבי איראן, מדינה אשר לישראל אין יחסים דיפלומטיים עימה. התובעים לא טענו וממילא לא הוכיחו כי יש בידם מקורות כספיים לתשלום הוצאות התובענה. כמו כן, התובעים לא טרחו לציין את כתובתם באיראן בכתב התביעה. בנסיבות אלה, אם התביעה תידחה, לא יהיה באפשרותם לגבות את הוצאותיהם. שנית, סיכויי התביעה אינם טובים. הנתבע 1 טוען, בין היתר, כי התביעה הוגשה בהעדר סמכות מטעם התובעים וכי התביעה התיישנה. הנתבע 6 טוען כי הוא פעל כדין בהתאם להחלטות שיפוטיות ולפיכך התביעה נגדו משוללת יסוד .
3. התובעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הנתבעים 1-3 גזלו מהם את רכושם היחידי בישראל, אין להם רכוש אחר בישראל ואין הם יכולים להעביר כספים לישראל. למעשה, כך הטענה, בקשות הנתבעים הם לחייבם במתן ערובה בשל עוניים כאשר הנתבעים הם אלה שגרמו לאבדן רכושם הבלעדי של התובעים בישראל.
4. תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות) מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע. במסגרת בקשה כאמור, נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של הנתבע שלא לצאת בחיסרון כיס אם תידחה התובענה ויפסקו הוצאות לטובתו, ובין הפגיעה האפשרית בזכות הגישה לערכאות של התובע, אשר תביעתו עשויה להידחות על פי הוראת תקנה 519(ב) לתקנות, ככול שלא יוכל לממן את תשלום הערובה. ההלכה היא, כי אם מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בישראל, יטה בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 519 לתקנות (ראו: רע"א 2310/10 והבה אבו קבע נ' מדינת ישראל 27.6.2010 ואסמכתאות בפסקה 6 שם). יצוין, כי ככלל, מקובל שבמקרים אלה מחויב התובע בהפקדת ערובה וזאת מבלי לבחון את סיכויי התביעה (ראו: רע"א 8730/11 יוסף נ' בינסון 23.3.2011). ההצדקה לכך נובעת מהחשש שככול שהתובע יפסיד את תביעתו, ייפסקו הוצאות לטובת הנתבע והנתבע יתקשה לגבות את חובו מאדם המתגורר מחוץ לתחום השיפוט (שם). עם זאת, היותו של אדם תושב חוץ אינה הטעם היחיד לצוות עליו להפקיד ערובה ועל בית המשפט לשקול שיקולים רלבנטיים נוספים ולדון בכל מקרה לפי נסיבותיו (ראו רע"א 2310/10 הנ"ל).
5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי את כלל נסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כאמור, התובעים הם תושבי איראן, מדינה אשר אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים מכל סוג שהוא עם מדינת ישראל, ואין בידיהם נכסים בארץ מהם ניתן להיפרע. מתגובת התובעים לבקשה עולה כי מצבם הכלכלי עלול לחסום מהם את הגישה לערכאות. ברם טענה זו נטענה בעלמא, מבלי שמצבם הכלכלי של התובעים פורט ומבלי שצורף תצהיר התומך בטענות אלה. לפיכך אף אין מקום להידרש לטענה כי מעשיהם הנטענים של הנתבעים גרמו לעוניים של התובעים. במצב דברים זה, אין סיבה להניח כי חיובם של התובעים להפקיד ערובה יחסום בפניהם את הגישה לערכאות. זאת ועוד, התובעים לא ציינו את מענם על כתב התביעה כנדרש בתקנות ואף מטעם זה יש מקום להיעתר לבקשה. די במשקלם המצטבר של שיקולים אלה על מנת לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים וזאת אף אם בשלב זה של ההליך, איני מוצאת מקום לקבוע מסמרות לעניין סיכוייו. יחד עם זאת יצוין, כי בכול הנוגע לתביעה נגד נתבע 6, עומדות בפני התובעים משוכות לא פשוטות אשר עליהם לעבור על מנת לזכות בתביעתם, בשים לב לכך שהוא פעל לפי צווים שהופנו אליו מטעם ראש ההוצאה לפועל.
7. התוצאה היא שהבקשה לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים 1 ו-6 מתקבלת. בשים לב לסוג ההליך ולהוצאות העשויות להיגרם במהלכו על התובעים להפקיד סכום של 40,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים 1 ו-6 בהליך (20,000 ₪ להבטחת הוצאתיו של כל אחד משני הנתבעים). היה והסכום לא יופקד (בין במזומן בין בערבות בנקאית אוטונומית) עד יום 24.6.13 תידחה התובענה.
ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ג, 24 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
