מהג'ה נ' חברת החשמל לישראל בעמ

פסק דין

לפני תביעה למתן סעד הצהרתי על פיו אין התובעת חבה כספים לנתבעת ולמתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת לנתק את זרם החשמל לבית התובעת .

התובעת הגישה תצהיר שלה ושל בניה, בשל מצבה הרפואי לא התייצבה התובעת לדיון ומשכך נמשך תצהירה מן התיק.

לגרסת התובעת היא סבלה מהפסקות חשמל חוזרות בשנת 2003 ולכן הגיעו אנשי הנתבעת לביתה על מנת לבדוק את מונה החשמל שהותקן בחדר השינה שלה, הבדיקה העלתה לטענתה שיש קצר במונה ולכן הוחלף באחר.

הבעיות נמשכו ולטענתה הגיעו נציגי הנתבעת לבדוק ולתקן ואז נשבר החלק התחתון במכסה מונה החשמל ברם למרות פניה למוקד הנתבעת, איש לא הגיע.

ביום 24.5.11 בעקבות הפסקת חשמל הגיעו נציגי הנתבעת ולאחר יומיים הגיעו נציגים אחרים שביקשו להחליף את שעון החשמל וכך עשו.

רק לאחר 7 חודשים יצר מר דרעי מטעם הנתבעת קשר וביקש כי בנה יגיע למשרדו אז נטען בפניו כי אמו חשודה בשימוש בלתי חוקי בחשמל.

הנתבעת מכחישה מצדה כל נגיעה, חבלה או פעולה אחרת מצדה במונה החשמל וטוענת כי הגידול בצריכת החשמל בחודשים האחרונים היה בשל צורכי חימום בחורף ומעבר אחד מבניה עם ארבעת ילדיו ואשתו לביתה (המצהיר מר מהג'ה חאלד).

בנה האחר של התובעת, מר מוסא חוזר על גרסת התובעת ומוסיף כי בעת הפגישה עם מר דרעי, סירב האחרון לתת לו לעיין בדוח הבודק ובמונה ורק לאחר איומים בדבר פניה לבית המשפט הציע להגיע להסדר.

התובעת מצדה הגישה את תצהירו של ראש מדור שב"ח מר דרעי על פיו הוא מאשר כי בשנת 2003 הוחלף מונה החשמל אצל התובעת כאשר עצם שריפתו אז מעלה גם היא חשד בדיעבד לכך שחובל ברם בשעתו לא היו ראיות ולא נעשה דבר בעניין זה.

ביקור נוסף התקיים בפברואר 2005 אז נשרף נתיך ובוצע גם תיקון במונה, עניין זה לא הוברר עד תום ברם עולה כי גם בשנת 2005 לא הוכח שב"ח אלא מדובר היה בשינוי שלא כדין בשעון (כפי הנראה הגדלת הנתיך הראשי על דעת מי מטעם התובעת).

ביום 19.5.11 בעקבות קריאה של התובעת הגיעו אנשי הנתבעת לדירה ומצאו כי נתיכים במונה נשרפו וכי המונה היה חבול, משכך הוחלט להעביר את בדיקת החשד לשב"ח למר כרמי שהגיש גם הוא תצהיר ועל פי בדיקתו אכן חובל המונה.

משכך נערך אומדן בהתאם לאמות המידה החלות במקרה שב"ח והתוצאה הניבה חוב של 16,705 ₪ לפני מע"מ. על סכום זה נוספו הוצאות שונות והחוב כולל מע"מ מגיע לכדי 19,787.27 ₪.

תקופת השב"ח נקבעה להיות מיום 18.9.2003 ועד 24.5.2011 (קרוב ל-8 שנות שב"ח).

מר דרעי מפנה לכך שמיום התקנת המונה החדש במאי 2011 ועד 21.12.11 נרשמה במונה החדש צריכה העולה פי 2.5 מהצריכה היומית הממוצעת לפני ההתקנה כשהוא מדגיש 2 עניינים, האחד כי הצריכה קפצה מיד לאחר ההחלפה כך שלא מדובר בצרכי חימום מוגברים בחורף ומנגד אין בסיס לטענה כי צריכת החשמל קפצה בשל מעבר מר חאלד שכן התובעת לא העבירה נתונים בדבר צריכת המים בתקופה הרלבנטית ומאידך התברר מתעודות עובד ציבור שהוגשו מטעם עירית חיפה ותאגיד מי כרמל שגם מונה המים חובל או הועלם מהמקום וזאת 4 פעמים בין יוני 2010 לנובמבר 2011.

כך גם עלה כי ביחס לתקופות קודמות נרשמה צריכה אפסית בשל חבלה במונה המים ולאחר שזה הוחלף נרשמו קריאות אמיתיות וגבוהות.

מניתוח דוחות צריכת המים עולה לטענת הנתבעת כי לא הייתה צריכה מוגברת בתקופות המקבילות לפני מעברו של הבן חאלד ולאחריו וההבדל הממוצע הוא של 4 קוב מים בחודש בלבד.

כאן אולי המקום לציין כי מר מוסא טען ששעוני המים מצויים מחוץ לדירה וחשופים לידי כל אדם.

מר דרעי הוסיף והפנה לרשומות הנתבעת בהן אין זכר לפניות להן טענה ושבהן ביקשה שיבואו לתקן את מכסה מונה החשמל.

התובעת הגישה גם את תצהירו של הבודק מר כרמי החוזר על טענות מר דרעי ומעיד כי במונה בוצעה חבלה והוא נמצא ללא הדקים, ללא "פלומבות", עם מוליכי כניסה שרופים, נתיך ראשי בלוח החשמל סולף (מ25 אמפר ל-40 אמפר ללא תשלום לנתבעת וקבלת אישור) וכל אלו מעידים על שב"ח.