מדרכי מויאל נ' עיריית אילת ואח'

פסק דין זה עניינו עתירה להצהיר כי השעיית התובע נעשתה שלא כדין, להורות על ביטולה ולהורות לנתבעים לשלם לתובע את שכרו בגין תקופת ההשעיה וכן פיצויים בגין עוגמת נפש והפגיעה בשמו הטוב.

רקע עובדתי

1.הנתבעת 1 היא רשות מקומית אשר כוננה על פי דין (להלן: הנתבעת או העירייה). הנתבע 2 הוא ראש העירייה (להלן: ראש העירייה).

2.התובע הוא עובד העירייה אשר החל את העסקתו בשנת 1998 כמדריך טיפולי לנפגעי סמים בבית חוסן וזאת באמצעות החברה הכלכלית לאילת המצויה בבעלות העירייה. החל משנת 2004 משמש התובע בתפקיד כפקח בנייה במחלקת הפיקוח בעירייה.

3.ביום 25.12.13 זומן התובע לחקירה במשטרה בחשד לביצוע עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.

4.כחודש ימים לאחר חקירת התובע במשטרה, ביום 21.1.14, שלחה משטרת ישראל לעירייה הודעה שלפיה נפתחה חקירה כנגד התובע בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. בו ביום, שלח ראש העירייה לתובע הודעה על "זימון לשימוע בטרם קבלת החלטה בדבר השעיה מעבודה" בזו הלשון:

"הריני להודיעך כי לאור הודעה שנתקבלה ממשטרת ישראל לפיה נפתחה חקירה פלילית בגין עבירות לכאורה לפי סעיפים 290א (שוחד) ו-284 (מרמה והפרת אמונים) לחוק העונשין (תשל"ז 1977), הנני שוקל להפעיל את סמכותי הקבועה בדין ולהשעותך בהתאם לקבוע בתקנה 7 לתקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות) תשל"ט-1979 וזאת עד לסיום החקירה ובהתאם לתוצאותיה" (נספח ב' לתגובה; להלן: ההזמנה לשימוע).

5.ההזמנה לשימוע נמסרה בביתו של התובע ביום שלישי, ה-21.1.14 בשעה 21:00 לערך לידי אשתו, היות שהתובע שהה באותה העת בירושלים אצל אמו שהיא חולה סיעודית. התובע חזר לביתו באילת רק ביום חמישי ה-23.1.14 בשעות הערב.

6.ביום ראשון, ה-26.1.14 התקיימה ישיבת השימוע. בפתח הישיבה התנגד התובע לקיומה וטען כי שב לביתו רק ביום חמישי בערב ולא הספיק ליטול ייצוג משפטי. בקשתו לדחיית השימוע במספר ימים לא נענתה, אך הוצע לו לדחות את השימוע ליום המחרת. לאחר התייעצות של התובע עם יושב ראש ועד העובדים, הסכים התובע כי ישיבת השימוע תתקיים בו ביום בשעה 16:30 כאשר לישיבה התייצב מטעמו גם עו"ד איציק מויאל.

7.ביום 29.1.14 החליט ראש העירייה להשעות את התובע מעבודתו וכך הודיע לתובע: