מדר נ' אוחיון

החלטה

1.לפניי בקשתו של הנתבע לביטול פסק דין מיום 7.4.14 שניתן בהיעדר התייצבותו לדיון שנקבע.

לטענת הנתבע לא קיבל את הזימון לדיון ולכן לא ידע על המועד שנקבע.

2.התובע התנגד לבקשה וטען כי קיים אישור מסירה המעיד על זימון הנתבע לדיון וכי הנתבע לא הציג כל הגנה, שכן אין חולק כי מים חלחלו ממרפסת דירת הנתבע לדירת התובע.

דיון והכרעה:

3.ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש". ראו בנוסף, לעניין זה :ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349."

4.במקרה דנן ,עיון באישור המסירה מלמד, כי ההזמנה לדיון אשר נשלחה לנתבע חזרה בציון "לא נדרש" (יצויין כי לא הצלחתי לאתר בתיק את אישור המסירה הנוסף אשר הוצג בפני במהלך הדיון ואליו התייחסתי בפרוטוקול).

אמנם, אישור מסירת ההחלטה חזר בציון "לא נדרש" כאמור, עם זאת, ההחלטה נשלחה לכתובת אותה רשם הנתבע בעצמו בכתב ההגנה שהגיש.

בהתאם לתקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד, בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בית דין, יכול שתהיה ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען. כל עוד לא הודיע בעל דין על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי.

לפיכך, אף אם בחר הנתבע שלא לדרוש את דבר הדואר, יש לראות בשליחתו לפי הכתובת שמסר, כאילו הומצא כראוי.

5.עם זאת, עדיין לבית המשפט שיקול דעת להורות על ביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד,גם אם אין חובה להורות כן. בעניין זה כבר נקבע, כי המבחן השני – סיכויי ההגנה של הנתבע, הינו המבחן העיקרי, שכן על עצם האיחור ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות.

כמו כן, ההלכה היא, כי לעניין סיכויי ההגנה, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי אם תהיה הגנה אפשרית: - "על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסק הדין שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92 רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד"י מח' 1, 830).

ההלכה היא כי ככל שמדובר בתביעה בנזיקין, ובמקרה שלנו, תביעה להחזר עלויות תיקון, הנזק תמיד שנוי במחלוקת והוא נקבע על יסוד הערכה. בענייננו אף רכיב עוגמת הנפש כפול ומוכפל מעלויות התיקון וקיים סיכוי כי בכל מקרה לא ייפסק בסכום זהה לסכום שנפסק בפסק דין שניתן בהעדר.

כאמור, די בכך שקיימת אפשרות כי תוצאות פסק הדין יהיו שונות ואפילו במקצת,במידה ותינתן לנתבע האפשרות להעלות טענותיו, על מנת שדלתות ביהמ"ש לא יחסמו בפני מבקש ביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. זכות הגישה לערכאות הפכה בשנים האחרונות לזכות מעין חוקתית וביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בטענות הצדדים על פני הכרעה שניתנה בהעדר הגנה או התייצבות.

6.לאור האמור ועל מנת לא למנוע מהנתבע את יומו בבית המשפט מחד גיסא ואולם על מנת שהתובע יפוצה בגין ההתייצבותו לחינם לדיון שנקבע והצורך להגיב לבקשת הביטול מאידך גיסא, אני מורה כי פסק הדין יבוטל בכפוף להפקדת הוצאות התובע בסך 500 ₪ בקופת ביה"מ וזאת תוך 20 יום.

ככל שיופקדו ההוצאות,הם יועברו לתובע וייקבע מועד חדש לדיון. לא יופקדו ההוצאות,יוותר פסק הדין על כנו.