מדמוני נ' שמלה ואח'

החלטה

אני מורה על תיקון כתב התביעה כמבוקש.

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תש"ע, 07/07/2010 במעמד הנוכחים.

רם וינוגרד, שופט

פסק דין

רכבה של התובעת נפגע בחניה מרכבו של הנתבע 1. מחלוקתם של הצדדים אינה אלא בשאלה אם רכבו של הנתבע סטה בעת הנסיעה בשל כניסה של הנתבעת 2 לנתיב נסיעתו אם לאו.

התובע העיד כי לא הבחין ברכב הנתבעת, אולם מתשובותיו בהמשך הדיון עולה כי כוונתו לא היתה אלא שלא הבחין בפרטי הרכב. הוא טען ששני עדים נוספים היו במקום והם שהיפנו את תשומת לבו לפרטי הנתבעת. לדבריו זכור לו שרכב אדום עצר לפניו, והוא שגרם לסטייתו מאחר ולא הספיק לעצור במועד.

הנתבעת 2 טענה כי נסעה במהירות רגילה. היא אינה זוכרת בוודאות באיזה נתיב נסעה, ויתכן שעברה לנתיב השמאלי. לדבריה, גם אם עברה מנתיב לנתיב אין בכך להצדיק את התוצאה, הנובעת, כך סוברת הנתבעת, מהמהירות המופרזת בו נסע הנתבע. לשאלות נציג הנתבעת 3 השיבה כי אינה זוכרת אם הסתכלה במראה לפני שעברה נתיב, אף שהיא עושה זאת בדרך כלל.

מאגר הראיות שהוצג בפני בית המשפט הוא עמום במקצת, כאשר הנתבע אינו זוכר את מלוא הפרטים ואינו מסוגל להבהיר בדיוק מהיכן הבחין בנתבעת ומה היתה מהירות נסיעתו באותה עת, ואילו הנתבעת אינה זוכרת אם אכן סטתה אם לאו, ואם הביטה במראה קודם שעשתה כן. לכל זאת יש להוסיף את דברי התובעת מהם עולה כי בטרם הועלה עניין גובה הנזק אמר הנתבע כי ישאב בסכום במלואו, והסכמה מעין זו עולה גם מהפתק שהשאיר במקום. הגירסה שנמסרה למבטחתו, ובה הפניית אצבע מאשימה כלפי הנתבעת, עלתה ימים מספר לאחר מכן (וכך גם בשיחה עם התובעת).

בנסיבות אלה נראה שיש לקבוע שמרבית האשם לארוע מוטלת על הנתבע, שעבר מנתיב לנתיב והמשיך בנסיעה במהירות שאינה מתאימה לתנאי המקום ושלא איפשרה לו לעצור במועד. אף אם סטתה הנתבעת לפתע, הרי שמתיאור הנתבע את מהירות הרכבים במקום לא יתכן שהסטייה נעשתה במהירות רבה. משכך הם פני הדברים, וכאשר נראה שאכן נעשתה סטיה ללא בדיקה ובחינה של תנאי השטח קודם לכן, נראה שיש לזקוף לחובת הנתבע 80% מהאחריות לנזק ולחובת הנתבעת 20% ממנו.

מהאישורים שצירפה התובעת לכתב התביעה עולה כי היא נשאה בהשתתפות עצמית בסכום של 2,392 ₪ ובכינון של 183 ₪. לתובעת עלול להיגרם הפסד של הנחת העדר תביעות, אלא שעניין זה טרם הוכח כראוי והוא תלוי מו"מ עם המבטחת והסוכן. בנסיבות אלה אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סכום כולל של 3,250 ₪. סכום זה כולל את הנזק הישיר, את הוצאות המשפט וסכום מסויים בשל הסיכון העתידי הגלום בהפסד הנחת העדר התביעות. יובהר שהנתבעים חבים יחד ולחוד כלפי התובעת, אף שביחסים ביניהם החלוקה היא כפי שנקבעה לעיל.

הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

על פסק-דין של בית המשפט לתביעות קטנות ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן והודע היום כ"ה תמוז תש"ע, 07/07/2010 במעמד הנוכחים.

רם וינוגרד, שופט

הוקלד על ידי: נעמי שמואל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: