מדמוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובע ביקש להכיר באירוע, אשר לטענתו אירע ביום 12.6.11 כפגיעה בעבודה ולשלם לו דמי פגיעה.

2.לגרסת התובע, שהינו רצף במקצועו, ביום 12.6.11 הוא עבד בעבודות ריצוף בבית מגורים ברמת השרון. בסביבות שעה 11:00 התובע ירד לקומת המרתף, שם החליק ונפגע ברגלו השמאלית. התובע ניסה להמשיך בעבודתו למרות הכאבים אך משלא חלה הטבה במצבו, הוא פנה למומחה לכירורגיה אורטופדית ד"ר סטיבן וולקס.

התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה, שנדחתה וכנגד החלטה זו הוגשה התביעה שבפנינו.

3.הנתבע טען בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי לא אירעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הבטוח הלאומי") וכי לא היה לתובע אירוע תאונתי כלשהו ביום 12.6.11 תוך כדי עבודתו.

לחילופין, טען הנתבע כי אין קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לבין אותו אירוע נטען.

4.ראיות שנשמעו

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בדיון על תצהירו.

לא נשמעו עדויות נוספות ולא נגבו הודעות מטעם הנתבע.

הוגש לתיק בית הדין "גיליון רפואי" של רופא המוסד, ד"ר גלמן, אשר סקר את המסמכים הרפואיים של התובע הקשורים לאירוע הנידון וקבע:

"לדעתי אומנם מדובר בממצא טראומטי אך לא סביר שלא מדווח על אירוע על תאונה זמן כה ארוך ולא מתלונן ספציפית על איזור הקרע".

5.האם הייתה תאונת עבודה

התובע קבלן לעבודות אבן, שיש וריצוף – עובד עצמאי.

בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי:

79.בחוק זה, במבוטח -

"פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;

"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

"מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו".

"83. תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".

על התובע הנטל הראייתי להוכיח כי אירעה לו "תאונת עבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.