מדמון ואח' נ' עיריית תל-אביב ואח'

החלטה

בקשת ב"כ התובע "להפריד" בין סכום פסוק לטובתו לבין מרכיב שכ"ט שנפסק במסגרת הוצאות המשפט. הבקשה מוגשת בהסכמת הנתבעות.

1. ביום 16.7.13 הגישו הצדדים לבית המשפט הסכם פשרה לפי תשלמנה הנתבעות לתובע סך 54,961 ₪ כאשר "סכום זה כולל שכ"ט, מע"מ ואגרה". בית המשפט אישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין. זהו אם כך הסכום הפסוק.

2. הנתבעות, באמצעות איילון חברה לביטוח בע"מ לא שילמו את הסכום הפסוק משום שנושה צד ג' הטיל עיקול כל כספי התובע המגיעים לו מאיילון.

3. כעת הגיש ב"כ התובע את בקשתו בכותרת. לטענתו מוסכם ואף ברור שהעיקול אינו יכול לחול על מרכיב שכ"ט עו"ד הכלול בסכום הפסוק והוא מבקש להעמידו על 20% מהסכום הפסוק.

דין הבקשה להידחות.

4. שכר טרחת עו"ד נפסק לטובת בעל הדין ושייך לבעל הדין. כך פירשה הפסיקה את תקנה 511 [א] לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, ראו זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית ובעמ' 545, ע"א 495/59, בנק למלאכה בע"מ נ' בית חרושת ליהלומים מרגלית בע"מ, פד"י יד, 459 ועוד, המובאים אצל זוסמן.

5. לענייננו אין הבדל בין מצב בו ננקב שכ"ט בנפרד מהוצאות המשפט לבין מצב בו נכלל שכ"ט במסגרת הוצאות משפט מבלי לנקוב בו בנפרד.

6. הסכמת בעלי הדין , לרבות הסכמה בין התובע לבין בא כוחו "להפריד" בין גביית שכ"ט לבין ההוצאות האחרות יכולה לחול ביחסים ביניהם, בין שהושגה לפני פסק הדין ובין שהושגה לאחריו. אך מפת הזכויות כאן שונה : היא מציבה מול זכות התובע לעשות בקניינו כרצונו ואינטרס בא כוחו לגבות את שכר טרחתו מצד אחד את זכותו של הנושה המעקל. תכליתו של העיקול, לרבות כסעד זמני לחסום ביצוע עסקאות בנכס של הנתבע העלול לסכל את פירעון החוב. בעל נכס מעוקל אינו רשאי לעשות בו עסקה שאינה מתיישבת עם מהות העיקול. כך גם באשר לגריעה משווי הנכס המעוקל.

על כן ההסכמה שהושגה בין התובע או בא כוחו לבין הנתבעת אינה יכולה לתפוס ביחסים בין התובע ובא כוחו לבין המעקל.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ד, 12 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: