מדיעי נ' קוזלובסקי

פסק דין

1.התובע טוען כי ביצע בשנת 2010 עבודות ריצוף עבור הנתבע. התובע ביצע את העבודות כקבלן משנה עבור הנתבע, שהתחייב לבצע אותן כלפי מזמין העבודה, חברת "שקד נתנאל בנייני איכות (1989) בע"מ" (להלן – שקד).

לטענת התובע נותר הנתבע חב לו סכומים שונים בגין העבודות שבוצעו והתביעה הוגשה בגין סכומים אלה.

התובע טוען כי בגין העבודות שהזמין הנתבע מסר לו הנתבע שיקים וחלק מאותם שיקים לא נפרע. לפיכך, חב לו הנתבע בגין השיקים האלה סכום של 34,104 ₪.

התובע טוען כי אף שמדובר בשיקים של צד שלישי, שקד, הנתבע הוא שחייב לשלם את הסכום האמור.

התובע טוען עוד כי ביצע עבור הנתבע עבודות נוספות, שלא נכללו מלכתחילה בהסכם בינו ובין הנתבע, ובשל עבודות אלה הוא זכאי לסכום נוסף של 15,000 ₪.

2.הנתבע מכחיש את כל טענות התובע. לטענתו, אין הוא חייב לשלם לתובע את סכומי השיקים המפורטים בתביעה. לטענת הנתבע שלושה שיקים נמסרו לתובע על ידי שקד ואין לנתבע כל קשר אליהם ואילו השיק הרביעי, ע"ס 11,600 ₪, נמסר לתובע על תנאי, שזה יחזיר לנתבע שיק קודם ע"ס 20,000 ₪, שנמסר לתובע וחזר בלתי נפרע.

מאחר שהתובע הפר את התחייבותו לנתבע ולא החזיר לידיו את השיק על סך 20,000 ₪, ממילא לא היה חייב הנתבע לפרוע את השיק החליפי ע"ס 11,600 ₪.

אשר לעבודות הנוספות טען הנתבע כי התובע לא הוכיח כי ביצע עבודות כאלה וכל שכן שלא הוכיח את שווין.

3.הראיות בתיק זה נשמעו כבר בחודש דצמבר 2012 וסיכומי הצדדים הוגשו, בכתב, כשהאחרון בהם הוגש לתיק בית המשפט ביום 3/1/13.

בשל תקלה, שלא ברור כיצד ארעה, לא הובא התיק בפני מאז שהוגשו הסיכומים ועד שביום 11/9/13 פנה ב"כ התובע למזכירות בית המשפט על מנת שזו תבדוק אם התיק אכן הובא בפני.

רק אז נתגלתה התקלה והעובדה שהתיק אכן לא הובא בפני במועד והתיק הובא בדחיפות ללשכתי לשם מתן פסק דין (ראה גם החלטתי מיום 12/9/13).

השיק ע"ס 11,600 ₪ -

4.בעניין זה טוען התובע, כאמור, כי השיק נמסר לו ע"י הנתבע במקום שיק ע"ס 20,000 ₪ שחזר בלתי נפרע וכי על הנתבע לשאת בסכום הנקוב בשיק.

אני מקבלת את טענות התובע בעניין זה.

טענת הנתבע, כאילו לא היתה עליו חובה לשלם את סכום השיק כל עוד לא הוחזר לידיו השיק ע"ס 20,000 ש"ח, אינה מעוררת אמון ואין כל הגיון בכך שהתובע, עוד טרם שנפרע השיק ע"ס 11,600 ₪ יחזיר לידיו של הנתבע את השיק ע"ס 20,000 ₪ שחזר.

5.על מנת לתמוך בטענתו כאילו החזרת השיק היא תנאי לפרעונו של השיק ע"ס 11,600 ₪, צרף הנתבע עותק מספח השיק, שעליו חתום עד התובע, מר מוחמד מציעי, תחת המילים: "המשך תשלום מותנה בהחזר שיק קודם בסך 20,000 ₪".

לא שוכנעתי כי דברים אלה משמעם כי פרעון השיק ע"ס 11,600 ₪ מותנה בהשבת השיק. רק תשלומים נוספים מותנים בהשבת השיק האמור.

עובדה זו נלמדת לא רק מההגיון, שלפיו לא יתחייב התובע להחזיר את השיק טרם שנפרע השיק החלופי שניתן לו במקומו, אלא גם מהניסוח, שלפיו המשך התשלום מותנה בהחזר השיק, ולא נכתב כי תשלום השיק ע"ס 11,600 ₪ הוא שמותנה בהחזר השיק האמור.

6.הנתבע טען גם כי האחריות לתשלומו של השיק הזה, ע"ס 11,600 ₪, היא על שקד וכי התובע הסכים לכך ששקד היא שתהיה חייבת כלפיו בסכום האמור. זאת, לטענת הנתבע, בעקבות הסכם שנעשה בינו ובין שקד ואשר התובע הסכים לו. ההסכם הנטען צורף על ידי הנתבע כנספח א' לתצהירו.