מדינת ישראל

הכרעת דין

הנאשם אשר בפניי מואשם כי ביום 18.2.11 בשעה 10:30 נסע ברכב מסוג הונדה ברחוב חיל התותחנים פינת רחוב הצנחנים בראשון לציון. נטען כי בעת נהיגתו היה נתון תחת השפעת סם מסוכן.

הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם:

נהיגה תחת השפעת סם מסוכן (נהיגה בשכרות) – עבירה על סעיפים 62(3) + 64ב(א) +39א לפקודת התעבורה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנאשם נהג ברכב, כמו כן אין מחלוקת בין הצדדים כי בבדיקת השתן התגלה סם מסוכן.

לטענת הסניגור קיימים כשלים בשרשרת העברת הבדיקה מלקיחת הדגימה ע"י המשטרה ועד העברת הדגימה למעבדה וקבלת חוות הדעת של מז"פ ולפיכך כופרים בייחוס הדגימה – לנאשם.

מאידך טוענת התביעה כי אין כל ספק כי דגימת השתן שהגיעה למעבדת מז"פ, היא הדגימה שנלקחה מהנאשם ומוכיחה כי הוא נהג תחת השפעה של סם מסוכן.

פרשת התביעה:

עד תביעה 1– שאול כהן.

שוטר תנועה. העד העיד כי ביום 20.2.11 קיבל את השקית עם דגימת השתן של הנאשם.

העד שמר את הדגימה נעולה בארון האישי שלו עד ליום 22.2.11 מועד בו העביר את הדגימה למעבדה הטוקסולוגית בתל השומר.

העד הגיש תע"צ – שרשרת ראיות לדגימת שתן, בה נכתב כי ביום 20.2.11 הוא קיבל את הדגימה מפקד אריה בר כליפא וביום 22.2.11 הוא מסר את הדגימה למעבדה הטוקסולוגית בתל השומר.

כמו כן ב"כ הנאשם הגיש לביהמ"ש ביחס לעדותו של עד תביעה זה, תע"צ של ד"ר אסתר שלמך מהמעבדה הטוקסולוגית בתל השומר בה נכתב כי ביום 22.2.11 היא קיבלה את דגימת השתן של הנאשם מהעד.

עד תביעה 2 – פקד אריה בר כליפא:

קצין משטרה. בזמן נשוא כתב האישום כיהן כראש משרד התנועה.

העד העיד כי קיבל את השקית עם דגימת השתן של הנאשם, שמר את הדגימה באופן סגור והרמטי, אצלו במגירה נעולה שרק לו יש גישה אליה, עד שהעביר את הדגימה לשוטר שהעביר את הדגימה למעבדה.

העד ציין כי יש למשטרה ערכות של בדיקת סמים אשר נותנות אינדיקציה לנוכחות סמים אך במקרה הנוכחי לא נערכה בדיקה.

עד תביעה 3 – אולג ברולין:

שוטר. העד הגיש:

את דו"ח העיכוב שערך לנאשם;