מדינת ישראל נ' ת. (עציר)

העבירות בהן הורשע הנאשם

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין , תשל"ז-1977. יודגש כי גם כתב האישום המקורי יחס לנאשם עבירה של הריגה. תיקון כתב האישום נעשה לאחר שנשמע חלק ניכר מהראיות, זאת באופן שעובדות כתב האישום המוסכם, בו הודה הנאשם, משקפות מכלול של נתונים עובדתיים שבאו לידי ביטוי במסגרת שמיעת הראיות.

בתמצית יצוין כי בעקבות אירוע אלים שהתחיל בתוך מסעדה בגבעת אולגה, אירוע שלנאשם הייתה לו תרומה מרכזית, יצא הנאשם את המסעדה ובהמשך התפתח עימות עם חבורה שבאה לסייע לצד השני באותו עימות. הנאשם ניסה להימלט מאותה חבורה כאשר שלושה רדפו אחריו, אחד מהם מצויד בקרש ואחר שהשליך לעברו בקבוק. במהלך העימות התפתח מגע בין הנאשם לרודפיו. אחד מהם הניף קרש לעבר הנאשם. הנאשם הניף סכין לעברו ופגע בצווארו של הילאל משארקה, המנוח, שעמד בסמוך, ודקר אותו דקירה בעומק של 3 – 4 ס"מ. תוצאה מהדקירה נגרם למנוח איבוד דם, הוא אושפז בבית חולים הילל יפה ונפטר לאחר מספר ימים.

ראיות לעונש

המאשימה הגישה גיליון רישום פלילי של הנאשם, לפיו לנאשם רישום פלילי ללא הרשעה מבית משפט לנוער מיום 3.7.16 בגין הסגת גבול פלילי ותקיפה סתם.

מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם, רווק בן 20, בעל רקע ונסיבות המשפחתיות שאינן קלות. יצוין כי מדובר בבחור צעיר, אשר גדל במסגרת משפחתית מורכבת, אך עשה מאמצים לסגל לעצמו אורח חיים אדפטיבי. הנאשם התקשה לשתף את שירות המבחן בעולם התוכן הפנימי שלו. הנאשם הודה במתואר בכתב האישום בפני שירות המבחן ולקח אחריות למעשיו. הוא שלל תכנון או כוונה מראש לביצוע העבירות. הוא ביטא בפני שירות המבחן ביטויים כנים של בושה, אשמה, חרטה, לצד אמפטיה רגשית כלפי המנוח ובני משפחתו. צוין בתסקיר שניכר כי אירוע העבירה מהווה גורם מזעזע ומטלטל עבורו ועבור בני משפחתו. הנאשם תיאר את המחירים הגבוהים שמשפחתו נאלצת לשלם נוכח מעשיו, בין היתר בפן הכלכלי והרגשי. עוד צוין בתסקיר כי ממידע שנמסר מאת גורמי הטיפול בכלא עולה כי במהלך מעצרו היה מעורב הנאשם פעמיים בקטטה בתאו, לראשונה במהלך חודש 10/2016, אז לא נשפט על כך משמעתית, וכן בחודש 12/2016, אז נשפט לחודש שלילת ביקורים. מאז הוא שוהה במעצר ללא עבירות משמעת או אירועים חריגים. במהלך המעצר השתתף בפעילויות שונות של החינוך, מראה נכונות ורצון להשתלב בכל קבוצה טיפולית שיש, אך בשל השהייה הקצרה, טרם הספיק לעבור תהליך טיפול משמעותי. נראה לגורמי הטיפול כי הנאשם יכול להפיק תועלת מטיפול.

שירות המבחן לא התרשם כי הנאשם מתאפיין בדפוסים עברייניים או אלימים מושרשים, אלא התרשם כי מדובר בבחור צעיר שלא שקל באופן מספק את מעשיו ולא צפה את האפשרות להסלמת האירוע. פעל באופן אימפולסיבי וקיצוני. הנאשם מתמודד עם השלכות מעשיו וחווה עוצמות רגשיות גבוהות סביב האירוע הנדון. מהאבחון שנערך עולה רמת סיכון בינונית להישנות התנהגות אלימה ברמת חומרה בינונית.

שירות המבחן סבר כי לאור רמת הסיכון העולה באבחון הנוכחי וחומרת העבירה המיוחסת לנאשם, אין בשלב זה חלופות ענישה בקהילה שיכולות להביא להפחתת הסיכון ולהישנות התנהגות עוברת חוק מצדו ועליו להמשיך במיצוי ההליך הטיפולי בו הוא משולב במסגרת שב"ס. יצוין כי לאור ניסוח המסקנה הסופית בתסקיר שירות המבחן התבקש שירות המבחן על ידי ביהמ"ש בהחלטה מיום 12.6.17 להבהיר את המסקנה הסופית של התסקיר, בהתעלם מהערכתו העונשית ובאופן שיאפשר לביהמ"ש לשקול אפשרות של ענישה שיקומית. בהבהרה שהוגשה על ידי שירות המבחן נכתב כי אין שירות המבחן מזהה בשלב זה של חיי הנאשם חלופות טיפול בקהילה היכולות להביא להפחתת הסיכון להישנות התנהגות עובר חוק מצדו ולכן סבור שירות המבחן כי עליו להמשיך במיצוי ההליך הטיפולי בו הוא מעוניין במסגרת שב"ס.

עוד יצוין כי התבקש גם תסקיר קורבן אך לא נערך תסקיר זה בשל חוסר רצונם של בני משפחת המנוח.

תמצית טענות הצדדים