מדינת-ישראל-נ-שומאן

לפני בקשה לפסילת המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בהתאם לסעיף 46ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 6 עבירות של גרימת מוות ברשלנות תוך שימוש ברכב בניגוד לסעיף 64 לפקודת התעבורה, גרימת נזק לאדם ולרכב בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") ונהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה.

על-פי כתב האישום בתאריך 4.11.2018 בשעה 2:30 לערך נסע הנאשם במשאית, במסגרת עבודתו בהובלת סחורה, מחיפה ליריחו דרך כביש 90 בנסיעה לכיוון דרום. בשעה 5:29 חלף הנאשם במשאית על פני עקומה בכביש 90 לכיוון שמאל. עם יציאת המשאית מהעקומה, ומסיבה שאינה ידועה למאשימה, על אף שלנאשם היה שדה ראייה של 165 מטרים לפנים עד למקום ההתנגשות וחרף תקינותם של המשאית והנגרר, סטה הנאשם, ללא הסבר סביר, ממסלול נסיעתו שמאלה וחצה את קו ההפרדה הרציף כך שהמשאית נסעה אל תוך הנתיב הנגדי. כתוצאה מסטיית הנאשם ועל מנת להימנע מהתנגשות חזיתית עם המשאית, נהגת ברכב פרטי שנסע בנתיב הנגדי הסיטה את הרכב ימינה ועקפה את המשאית על-ידי נסיעה בשול הימני. באותה עת, ועל מנת לברוח ממסלול התנגשות עם המשאית שנסעה ישירות לעבר רכב הסעות שנסע מאחורי הרכב הפרטי, בלם נהג ההסעות את רכב ההסעות תוך שהוא צופר לנאשם וסטה אל הנתיב הנגדי ממנו הגיע הנאשם. במקביל לכך בלם הנאשם בחוזקה את המשאית וסטה בחוזקה ימינה בחזרה לנתיב נסיעתו כך שרכב ההסעות והמשאית נסעו אחד לכיוון השני. כתוצאה מכך התנגשה המשאית חזיתית בחזיתו הימנית של רכב ההסעות במסלול נסיעת הנאשם, בסמוך לקו ההפרדה (להלן: "התאונה").

כתוצאה מהתאונה מצאו את מותם שישה מנוסעי רכב ההסעות, נוסעים נוספים נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי, הנאשם סבל מכאבי ראש וכאבים ברגליים ובכתף, נזק כבד נגרם לרכב ההסעות וכן נגרם נזק למשאית.

רישיונו של הנאשם נפסל מנהלית בתאריך 6.11.2018 למשך 90 ימים והוארך, על-ידי בית המשפט, ב-45 ימים נוספים.

טענות המבקשת

לטענת המבקשת קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום וזאת בהתבסס, בין היתר, על שני סרטונים המתעדים את התאונה, חוות דעת בוחן והודעות עדים ומעורבים נוספים. לטענת המבקשת המשיב שינה את גרסתו בחקירותיו באשר למידת סטיית המשאית לנתיב הנגדי.

לטענת המבקשת מהמשיב נשקפת מסוכנות גבוה מעצם הגשת כתב האישום החמור המייחס לו גרימת מותם של 6 נוסעים ופציעתם של נוסעים נוספים.

המשיב נוהג משנת 2001 ולחובתו 19 הרשעות קודמות לרבות הרשעה בעבירה של סטייה מנתיב. עברו התעבורתי של המשיב מעיד על מסוכנות גבוה והעובדה כי המשיב נוהג על משאית לפרנסתו מגביר את המסוכנות הנשקפת ממנו.

לטענת המבקשת על אף השיהוי הרב בהגשת הבקשה שנבע , בין היתר, מהצורך בהשלמות חקירה ובביצוע שימוע למשיב, יש מקום להיעתר לבקשה וזאת עקב המסוכנות הנשקפת מהמשיב נוכח התאונה החמורה, רשלנותו הגבוהה של המשיב והרשעותיו הקודמות.

לטענתה טענת המשיב בקשר לביטול כתב האישום נוכח פרק הזמן הארוך שעבר עד להגשת כתב האישום דינה להתברר בהליך העיקרי.

טענות המשיב

המבקש חלק על קיומן של ראיות לכאורה. לטענתו, ניתן לראות בסרטון כי נהג המשאית חזר למסלולו לאחר סטייה קלה ואילו נהג רכב ההסעות סטה, בשיקול דעת מוטעה, וגרם לתאונה הקטלנית.

המבקש ציין כי הרכב הפרטי שנסע לפני רכב ההסעות עבר את הדרך בבטחה ללא פגע וכי על נהג ההסעות היה להמשיך בכיוון נסיעתו ולא לסטות שמאלה, דבר שגרם לתאונה. לטענתו ממסקנות הבוחן ומהתמונות שהוגשו עולה, כי מקום המפגש בין המשאית לבין רכב ההסעות היה על קו ההפרדה הרציף ובנתיב נסיעת המשאית, אולם העדויות הקיימות לעניין זה סותרות.

למשיב רישיון נהיגה פלשתינאי משנת 1995 שהומר לרישיון נהיגה ישראל בשנת 2001. לטענתו, עברו התעבורתי של המשיב במיוחד בשים לב לוותק הנהיגה הארוך ועיסוקו כנהג משאית הנוהג מדי יום, אינו מכביד . כמו כן מאז הרשעתו האחרונה חלף זמן רב.

לטענת המבקש, לאחר תום הפסילה המנהלית שהושתה עליו שהוארכה למשך 45 ימים נוספים שב המבקש לנהוג. דהיינו מאז הסתיימה הפסילה נוהג הנאשם במשך כשנתיים. לטענתו, אילו סברה המבקשת כי המשך נהיגתו של המבקש מהווה סיכון , רישיונו לא היה מוחזר לו . המבקש ציין כי מסוכנותו של המשיב פחתה בצורה ניכרת כיון שמשרד הרישוי פסל את כלל דרגות רישיון הנהיגה שלו, לרבות את ההיתר לנהיגה על משאית וכיום הוא רשאי לנהוג ברכב פרטי בדרגת הרישיון B בלבד .

המבקש טען כי השלמת החקירה שבוצעה אינה רלוונטית לעניין המסוכנות הנשקפת ממנו.

אשר לנסיבותיו האישיות טען המבקש כי הוא תושב הרשות הפלשתינאית לשעבר וכיום מתגורר בארץ, אב ל-4 ילדים ומפרנס יחיד של משפחתו באמצעות רישיון הנהיגה שלו.

עיון והחלטה