מדינת ישראל נ' ש. (עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על סמך הודייתו בכתב אישום המונה שלושה אישומים. באישום הראשון הורשע בריבוי עבירות של החזקת חומר תועבה ובריבוי עבירות של פרסום חומר תועבה. בהתאם לעובדות האישום הראשון במועדים שונים משנת 2004 ועד חודש מאי 2013 במספר הזדמנויות רב למעלה משלוש עשרה פעמים, שלח הנאשם באמצעות תיבת דואר באתר ואללה חומרי תועבה ובהם דמויות של קטינים וקטינות. חומרי התועבה נשלחו לנמענים שונים. הנאשם שלח למעלה מ – 20 הודעות המכילות 2 סרטי וידאו ומעל ל- 50 תמונות. בנוסף החזיק הנאשם בתיקיה במחשבו 12 קבצים המכילים חומרי תועבה.

באישום השני הורשע הנאשם בהורדת שתי תיקיות קבצים המכילות חומרי תועבה ובהם דמותן של קטינות באמצעות תוכנת האימיול, המאפשרת הורדת קבצים באינטרנט ושיתופם בקרב המשתמשים שאצלם מותקנת התוכנה. הנאשם הוריד את הקבצים ביום 23.6.13 לשם החזקת החומר ופרסומו. תיקיה אחת כללה 5 סרטי וידאו, תיקיה שניה כללה למעלה מאלף תמונות. בגין מעשיו אלה הורשע בריבוי עבירות של החזקת חומרי תועבה ובריבוי עבירות של פרסום חומרי תועבה.

בהתאם לאישום השלישי הפר הנאשם את תנאי שחרורו בערובה שנקבעו ביום 14.8.11, שאסרו עליו שימוש במחשב ובטלפון נייד. הנאשם רכש מחשב וביצע את המעשים הנזכרים באישום הראשון ומועדיהם מאוחרים למועד האמור וכן את המעשים נושא האישום השני. בנוסף, הוריד למחשב חומרי תועבה. הנאשם רכש טלפון נייד והוריד אליו חומרי תועבה במספר הזדמנויות. בגין מעשים אלה הורשע בריבוי עבירות של הפרת הוראה חוקית.

ראיות הגנה לעונש

במסגרת ראיות ההגנה לעונש העידה אמו של הנאשם, שגוללה את קשיי גידולו כאם חד הורית שהייתה עסוקה בצרכי הפרנסה, תיארה את השבר המשפחתי עקב מעשי הנאשם ומאסרו ובקשה שהנאשם יטופל.

טיעוני הצדדים לעונש

בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על היקפי המעשים, ריבויים, תקופתם, והחומרה הנובעת מביצוע חלק מהם תוך שהליך משפטי, שעניינו בין היתר בהחזקת חומר תועבה, תלוי ועומד, ותוך הפרת תנאי השחרור בערובה. היא הדגישה את העובדה שמדובר בסרטונים ובתמונות, ובחומר פדופילי בעל תכנים קשים שהופץ ופורסם בקרב כל המשתמשים באינטרנט בעלי תוכנת ה"אימיול" כמפורט באישום השני. המאשימה עמדה על הערכים המוגנים שהאיסורים בעבירות באו לשמור עליהם, על הקלות בביצוע העבירות והחיוניות במיגורן. היא הפנתה לפסיקה, ממנה ביקשה להקיש וללמוד על מתחם הענישה. היא ראתה בשני האישומים הראשונים ארוע אחד, וטענה למתחם ענישה שנע בין 12 ל– 24 חודשי מאסר. לאור מכלול הנסיבות ביקשה ב"כ המאשימה כי העונש יוטל באמצע המתחם. לעניין הפרת ההוראה החוקית הודגש כי מדובר בהפרה מהותית ובוטה שהובילה לביצוע העבירות נושא האישום השני וחלק מהעבירות נושא האישום הראשון. המאשימה ביקשה לראות באישום השלישי ארוע נפרד, להטיל בגינו עונש של מאסר. כמו כן התבקש בית המשפט להטיל את העונשים השונים במצטבר זה לזה, ובמצטבר לעונש המאסר שמרצה הנאשם כעת.

ב"כ הנאשם עמד על השוני בין עבירות הפרסום וההחזקה של חומר תועבה לבין עבירות מין שכרוכה בהן פגיעה פיזית בקטין, וכן ציין את השוני בחומרה בין עבירת ההחזקה לעבירת הפרסום של חומר התועבה. ב"כ הנאשם טען שהמתחמים שונים מאלה שהוצגו על ידי המאשימה, וכי פסק הדין שהציגה משקף נסיבות מחמירות יותר. לשיטתו מתחם הענישה נע בין תקופת מאסר קצרה ועד 12 חודשי מאסר. הוא הדגיש כי אין מדובר במי שעשה את מעשיו מטעמים של כדאיות כלכלית, וכן ציין כי חלק מהמעשים נושא האישום הראשון נעשו בתקופה מוקדמת לאישום הנוסף בעניינו, עליו נתן את הדין, ולו היו המעשים נכללים באותו תיק, הייתה הענישה המתבקשת בהקשרם מתונה יותר מזו המבוקשת כעת. הסנגור התייחס לצרכיו הטיפוליים של הנאשם, וטען שאין מדובר באדם בעל מנטאליות עבריינית, אלא במי שחולה וזקוק לסיוע. הודגש כי אין לנאשם מעורבות בפלילים החורגת מן העבירות הנוגעות לחומרי תועבה. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בהודאה ולקיחת האחריות, כשבמקרה זה ההודיה הייתה מיידית עוד במהלך החקירה. הוא הפנה לנסיבות חייו הקשות, כפי שתוארו על ידי אמו, הוא התייחס לנסיבות המשפחתיות ולפניית בתו של הנאשם (נ/1). הוא עמד על מצבו הרפואי, מחלת הצליאק (נ/3) וציין כי הנאשם מתמודד עם קשיים בבית הכלא בשל מצבו זה.

לעניין הפרת ההוראה החוקית, עתר הסנגור לראות במעשים חלק בלתי נפרד מן האישומים הראשונים, וביקש שאם בית המשפט לא מקבל את עמדתו יקבע מתחם נמוך.

הסנגור ביקש לראות בשלושת האישומים משום ארוע אחד ולחפוף באופן חלקי את העונש לעונש שמרצה הנאשם כעת.

הנאשם הביע חרטה עמוקה וצער על הפגיעה במשפחתו, ובו, והדגיש את מצבו הבריאותי המורכב ואת העובדה שאינו מקבל טיפול מתאים בין כותלי בית הסוהר.

דיון והכרעה

העבירות של פרסום והחזקת תועבה מצויות בסימן י' שעניינו "זנות ותועבה".

בפסק דין שדן בעבירות אחרות באותו הסימן שבוצעו כלפי קטינים, הגדיר בית המשפט העליון את המעשים ככאלה המתרחשים "בחצר האחורית של החברה, הרחק מעינו של החוק" (ע"פ 3212/11 מדינת ישראל נ' פלוני). שם אמנם דובר בעבירות של הבאת קטינים לידי עיסוק בזנות ולמעשי זנות, אלא שקו הדמיון המשותף לכל העבירות הללו הוא העובדה שתוך כדי ביצוען מנוצלים באופן ישיר או עקיף קטינים למעשים מיניים, תוך חילול גופם ופגיעה בנפשם. עוד מתאפיינות העבירות בסימן זה בכלל, והעבירות של החזקת חומר תועבה והפצתו באמצעות המחשב ורשת האינטרנט בפרט, בריחוקן מאור השמש ומעינו של החוק.

עבירות ההחזקה ופרסום של חומר תועבה בפרט אלה הנוגעות לקטינים, הוספו לספר החוקים, לאור הצורך להלחם בתעשיית פורנוגרפיית הילדים, על כל ההשלכות הקשות הנובעות ממנה. תעשיית הפורנוגרפיה בה מעורבים קטינים כרוכה בניצולם, ובפגיעה אנושה בהם ובכבודם, כשהפגיעה בקטינים היא בעלת השלכות ארוכות טווח, ומובילה במקרים רבים גם להתדרדרותם להתנהלות לא נורמטיבית בבגרותם. קולם של אותם קטינים לא נשמע, ומתפקידו של בית המשפט להשמיעו, בין היתר, בענישה שתתרום לשירוש המעשים.

במסגרת האמצעים להתמודד עם התופעה, נקבעו איסורים פליליים כלפי הצרכן, שלא נאסר עליו אמנם לצפות בחומר פורנוגרפי, אך נאסר עליו להחזיקו. בנוסף, נקבעה עבירה חמורה האוסרת לפרסם חומרי תועבה ובהם דמות קטין, פעולה שיש בה תרומה אקטיבית ממשית לתעשיית הפורנוגרפיה. באכיפת איסור זה תורמת מדינת ישראל למלחמה הכלל עולמית בתופעה הקשה של ניצול קטינים בתעשיית הפורנוגרפיה, כפי שהתחייבה באמנה לזכויות הילד משנת 1989.

לעניין אופי העבירות של פרסום חומר תועבה ואף של החזקתו, אמנם עבירות אלה אינן כרוכות במגע פיזי מיני של העבריין עם קטינים, אך קיומם של חומרי תועבה ובעקבות זאת פרסומם והחזקתם אינו יכול להתרחש מבלי שהקטינים נאלצים להיות מעורבים במעשים מיניים אסורים ומתועבים.

יוצרי הסרטים, המונעים ממניעים עסקיים וכלכליים, דואגים ליצור מגוון סרטים, שיספקו את שלל הנטיות והסטיות של צרכני החומרים, ופוגעים לצורך כך בקטינים במגוון שיטות. כך, בתיק שלפניי, הונצחו בסרטים קטינים המבצעים זה עם זה אקט מיני, ובגירים הבועלים קטינות רכות בשנים, קטינות רכות בשנים שלאברי המין שלהן מוחדרים חפצים, יחסי מין אוראליים ואנאליים בין בגירים וקטינות רכות בשנים ועוד.

העובדה שבעידן הנוכחי הפרסום נעשה באמצעות המחשב דרך רשת האינטרנט מבלי שנדרשות פעולות פיזיות של משלוח הסרטים בדואר, חשיפה והזדהות, הופכת את ביצוע המעשים בהיבטים מסוימים לקל יותר, ואת הסתרתם לפשוטה יותר.