מדינת ישראל נ' רפאל דמרי

הערת בית המשפט טרם יינתן גזה"ד –

בשל טעות הוכנסה להוראות החיקוק בכתב האישום גם עבירה על תקנה 67 (אי מתן זכות במעבר חצייה) שעה שבמקרה זה אין המדובר בחצייה של הולכי רגל במעבר חצייה.

בפתח הדיון סרקה המדינה כתב אישום ללא הוראת החיקוק שהוכנסה בטעות אליו.

גזה"ד שלהלן נכתב מתוך ידיעה של בית המשפט כי אי מתן הזכות לא היה באזור של מעבר חצייה.

הנאשם הורשע על פי הודאתו כי ביום 5.2.17 גרם לתאונה עת פגע בשלושה הולכי רגל קטינים שחצו כביש שלא במעבר חצייה. הנאשם הודה כי נהג רכב בקלות ראש וגרם לתאונה על תוצאותיה כמתואר בעובדות כתב האישום.

במהלך הטיעונים לעונש צפה בית המשפט בתאונה שצולמה באמצעות מצלמת אבטחה משתי זויות שונות.

כמו כן שמע בית המשפט את אם הילדה שנחבלה חבלות של ממש בפרשה זו ודבריה תועדו לפרוטוקול.

ב"כ המדינה עתרה לענישה מחמירה הכוללת רכיבים של מאסר, פסילה שלא תפחת מ-12 חודשים, וענישה צופת פני עתיד.

לשיטת המדינה רף החבלות ומידת הרשלנות הגבוהה שיש ליחס לנאשם מצדיקים את רכיבי הענישה שבוקשו על ידה.

ב"כ הנאשם סבר כי אין הצדקה לענישה מחמירה ביחס למרשו:

לשיטתו הנאשם אדם נורמוטיבי, פנסיונר בן 60 שאין לו כל עבר תעבורתי מכביד.

האירוע התרחש עת נהג רכבו בפנייה באיטיות, הבחין בילדים המבקשים לחצות את הכביש שלא במעבר חצייה ומשהבין כי אין הם מתכוונים לחצות, המשיך בנסיעה שעה שהילדים נעו לכיוון רכבו.

לטענת ההגנה המדובר ברשלנות רגעית שאינה מצדיקה כל רכיב של מאסר וגם לא פסילה ארוכה של רישיון הנהיגה.