מדינת ישראל נ' קורובקוב

1. מהם השיקולים שיש לבחון על מנת להכריע בבקשה לשחרר עצור לחופשה לצורך השתתפות באירוע משפחתי? ומה המסלול הדיוני המתאים להגשת בקשה כזו? אלה השאלות שהתעוררו בפני בהליך זה.

רקע והליכים קודמים

2. הערר שבפני נסב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 6.7.2017 (מ"ת 57308-12-16, השופט כ' מוסק) לאפשר למשיב – אשר עצור עד תום ההליכים בעניינו, וכעת כבר הורשע וממתין למתן גזר הדין – להשתתף בחגיגת ברית המילה של בנו.

3. ביום 26.12.2016 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום המייחס למשיב מסירת מידע מסווג שאליו נחשף במסגרת תפקידו במשטרה. על-פי האמור בכתב האישום, המשיב שירת כשוטר ביחידה מסווגת במשטרה, ובמסגרת עבודתו נחשף למידע רגיש וסודי, ליכולות חקירה חסויות ולמאגרי מידע מסווגים. המשיב ניצל זאת כדי למסור לאחר, אזרח המדינה בעל עבר פלילי שנמלט לאוקראינה, מידע מסווג בנוגע לחקירה סמויה שהתנהלה נגדו.

4. כתב האישום נגד המשיב תוקן מספר פעמים, לרבות במסגרת הסדר טיעון שאליו הגיעו הצדדים. בהמשך להסדר הטיעון, ביום 10.7.2017 המשיב הורשע על-פי הודאתו בעבירות שבכתב האישום המתוקן, ובהן קשירת קשר לשוחד לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:חוק העונשין); שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין; פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(7) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; וכן שימוש שלא כדין בהאזנת סתר לפי סעיף 2(ב) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979. הטיעונים לעונש בעניינו של המשיב צפויים להישמע ביום 17.10.2017.

5. ביום 2.7.2017 הגיש המשיב בקשה לחופשה ממעצרו על מנת ליטול חלק באירוע שייערך לכבוד ברית המילה של בנו, שהוא ואשתו ציפו באותו זמן ללידתו הקרובה. הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי במתכונת של עיון חוזר בהחלטת המעצר לפי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן:חוק המעצרים), וזאת כאמור בעת שאשתו של המשיב הייתה עדיין בהריון. בבקשה הובהר כי בני הזוג מתכננים לחגוג את ברית המילה של היילוד באולם אירועים, וכי הבקשה מוגשת לבית המשפט המחוזי על מנת להיערך לכך מבעוד מועד. שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס) צוין אף הוא כמשיב בבקשה לעיון חוזר.

6. בית המשפט המחוזי נענה לבקשה והורה כי המשיב יוכל להשתחרר לחופשה ממעצרו למספר שעות לצורך השתתפות באירוע ברית המילה, בכפוף למספר תנאים שיפורטו בהמשך. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי עצור אינו חייב לפנות לשב"ס לצורך בקשת חופשה להשתתפות באירוע משפחתי, אלא הוא רשאי לפנות בבקשה מסוג זה גם במסגרת ההליך הפלילי בעניינו. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי הפנייה להליך הפלילי אף מוצדקת בהתחשב בסיכוי הקלוש שבקשתו של המשיב תיענה בחיוב על-ידי שב"ס. בנוסף, בית המשפט המחוזי ציין כי אמנם התקבלה בקשת המדינה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו בשל מסוכנותו, אך במקרה הנוכחי מדובר בבקשה מצומצמת לשחרור בן מספר שעות בלבד. לפיכך, בית המשפט המחוזי הורה על שחרור המשיב לחופשה ממעצרו בכפוף לתנאים הבאים: הפקדה של 20,000 שקל בקופת בית המשפט המחוזי; הורי המשיב ישמשו כמפקחים עליו בכל זמן שישהה מחוץ לבית המעצר; חתימה על ערבות של 50,000 שקל מצד כל אחד מההורים; מסירת הודעה מסודרת לגבי מקום האירוע, שעת האירוע, כתובתם המדויקת של הורי המשיב ופרטי הקשר שלהם, וכן מסירת העתק מתעודת הלידה של היילוד.

7. המדינה, היא העוררת, לא השלימה עם החלטתו זו של בית המשפט המחוזי. המדינה העלתה בערר טענות עקרוניות הנוגעות למסלול הדיוני המתאים להגשת בקשה מהסוג שהגיש המשיב. המדינה סברה כי בקשה כאמור אינה אמורה להיבחן כלל במתכונת של עיון חוזר על-פי דיני המעצרים, וכי על המשיב היה להגישה לשב"ס, ועל-פי הצורך לתקוף את ההחלטה שתתקבל במתכונת של עתירת אסיר. בנוסף לכך, במישור הקונקרטי, המדינה טענה כי אין מקום להיעתר לבקשת המשיב, וכי מכל מקום תנאי השחרור שקבע בית המשפט המחוזי אינם הדוקים דיים.

8. הדיון בטענות הצדדים התקיים בפני ביום 23.7.2017. בדיון הבהירו הצדדים את עמדותיהם. באת-כוח המדינה חזרה על הטענות בערר שהוגש והדגישה כי המשיב לא פנה בבקשה לשב"ס בבקשה מוקדמת ליציאה לחופשה, ועל כן בפני בית המשפט המחוזי לא עמד מידע רלוונטי שהיה עליו לשקול, כדוגמת התנהגותו של המשיב בבית המעצר. לעומת זאת, באת-כוח המשיב טענה כי נהלי שב"ס אינם נותנים מענה לבקשת חופשה על-ידי עצורים, ולכן הוא פנה במישרין בבקשה לעיון חוזר לפי דיני המעצרים. באת-כוח המשיב הוסיפה כי הכללתו של שב"ס כמשיב לבקשה נועדה לאפשר את הצגת עמדתו בהליך.