מדינת ישראל נ' ק'

רקע

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של גידול סמים מסוכנים בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, (נוסח חדש) התשל"ג-1973.

    

   על פי עובדות כתב האישום המתוקן, לנאשם רישיון להחזיק ולהשתמש בסם מסוכן מסוג קנביס במשקל של 40 גרם נטו מדי חודש. ביום 29.7.19 גידל הנאשם בגינת ביתו באשקלון עשרות שתילי קנבוס במשקל כולל של 3.35 ק"ג וזאת ללא היתר כדין או רישיון מאת המנהל.

    

   הסדר הטיעון

2. ביום 25.2.20 הציגו הצדדים הסדר טיעון על פיו הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן, יורשע ויופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. המאשימה הודיעה כי עמדתה למאסר ואינה מחוייבת לאמץ את המלצות התסקיר.

    

    

   תסקיר שירות המבחן

3. בתסקיר מיום 25.6.20 סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 61, עלה בגפו ארצה בשנת 1992, עבד שני כטבח עד שבשנת 2007 נאלץ להפסיק לעבוד עקב בעיות בריאות. אוחז ברשיון כדין לקנביס רפואי, עקב בעיות בריאות. לדברי הנאשם העבירה בוצעה על רקע הכאבים העזים עימם התמודד, והעיכוב בקבלת האישום הרפואי לשימוש בקנביס, כמו גם העליות הגבוהות של הקנביס. לדבריו גידל השתילים לשימושו העצמי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם גילה תובנה לחומרת מעשיו, ההליך המשפטי היה גורם מרתיע והנאשם הפיק את הלקחים המתאימים.

    

   שירות המבחן התרשם כי יש צורך בהליך טיפולי כדי לסייע לנאשם לבחון דרכי פעולה אלטרנטיביות ועל כן המליץ על העמדת הנאשם במבחן.

    

   לאור מצבו הבריאותי של הנאשם, ומגבלות הניידות בשל מצבו, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על ענישה בדמות של"צ או מאסר בדרך של עבודות שירות. שירות המבחן התרשם כי מאסר מותנה יהיה בו די כדי להרתיע הנאשם.

    

   טיעוני הצדדים

4. ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת העבירה, לערכים החברתיים שנפגעו, לשיטתה מתחם העונש ההולם נע בין 8-18 חודשי מאסר, לדבריו אין הצדקה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולחרוג מהמתחם. ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר ברף הנמוך-בינוני של המתחם וענישה נלווית.

    

5. ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות ביצוע העבירה, לכך שאין עסקינן בגידול בתנאי מעבדה, ללא אמצעים מיוחדים, אלא מי שגידל בגינת ביתו לשימושו העצמי בשל מצבו הרפואי, ב"כ הנאשם הציג מסמכים רפואיים המלמדים על מצבו של הנאשם, ועל כך שהנאשם אוחז ברישיון כדין להשתמש בקנביס ואף הגיש בקשה להגדלת הכמויות. לדבריו משקל הסם שנתפס גדול מאופן משמעותי מהמשקל של החומר הפעיל שבסם, לדבריו מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד שנת מאסר, הפנה לפסיקה רלוונטית. הפנה לכך שהנאשם לקח אחריות, הביע חרטה, הפנים את חומרת העבירה, הפיק את הלקחים הנדרשים. שירות המבחן התרשם שפחתה המסוכנות. לפיכך עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצתו העונשית של שירות המבחן.

    

6. הנאשם בדבריו האחרונים ציין שלמד את הלקח ומעתה יקפיד לצרוך הסם על פי תנאי הרישיון ולא ישוב לגדל את הסם.

    

    

    

    

   דיון

   מתחם העונש ההולם

7. הערך החברתי אשר נפגע בעבירת גידול הסמים הינו ההגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב הגידול והשימוש בסמים.

    

   על חומרת העבירה של גידול סמים ראו ע"פ(חיפה) 42358-10-14 גיא נ' מדינת ישראל:

    

   "דומה שמעבדות הסם הפכו למכת מדינה. נראה שהקלות שבגידול הסם, הביטחון היחסי באי חשיפת העבירה כאשר מדובר בפעילות בתוך תחומי הבית והפוטנציאל הגלום בה, משמשים קרקע נוחה להפיכתה לנפוצה. נפיצות העבירה מחייבת אמירה ברורה ונורמטיבית של בתי משפט העוסקים בתחום זה".

    

   הרציונל העומד מאחורי העבירה של איסור גידול סמים מסוכנים הוא למנוע הכנסת סם חדש למערכת ההפצה הכוללת, שכן אין לדעת לאן יגיע הסם ומה ייעודו. מטעם זה, לא הבחין המחוקק בין גידול סם לצריכה עצמית לבין גידול סם שלא לצריכה עצמית, בניגוד להבחנה הקיימת בשימוש והחזקה של סמים.

    

8. מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירת גידול הסמים הינה ברף הבינוני-גבוה, בשים לב לכמות הסם שגידל הנאשם: עשרות שתילים במשקל כולל של 3.35 ק"ג.

    

9. באשר לנסיבות ביצוע העבירה, לקחתי בחשבון את דברי הנאשם כי גידל הסם לשימושו העצמי לאור מצבו הרפואי שהוכח במסמכים. נתתי דעתי לכך שהגידול נעשה בביתו, ללא תחכום, שלא בתנאי מעבדה. אין כל אינדיקציה לכך שהגידול נעשה למטרות רווח. נתתי דעתי לכך שהנאשם אוחז ברישיון כדין לשימוש בקנביס.

    

10. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי מידת הענישה משתנה בהתאם לכמות הסם, כמות השתילים, דרך הגידול, שלב הגידול, נסיבות אישיות ועוד. במקרים דומים (מבחינת היקף גידול הסם) הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד למאסרים ממושכים.

     

    למקרים דומים ראו:

    • רע"פ 314/16 בן צבי נ' מדינת ישראל (22.2.16). המבקש הורשע בעבירה של גידול סם מסוכן מסוג קנביס. המבקש רכש זרעים, ציוד לגידול, 3 משקלים דיגיטליים, למעלה מ-200 אדניות וכן ציוד רב נוסף. המבקש שתל זרעי סם במעבדה שהקים במרפסת הדירה, וגידל אותם, שלא למטרת צריכתו העצמית. כתוצאה מגידול זרעי הסם, החזיק המבקש בסם מסוג קנבוס במשקל העולה על 2.5 ק"ג. בית משפט קמא גזר על המערער 6 חודשי מאסר, לריצוי על דרך של עבודות שירות לצד עונשים נוספים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והחמיר עונשו ל- 10 חודשי מאסר. בקשת רשות ערעור נדחתה.

    • רע"פ 8237/15 בן זקן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.12.15), המבקש גידל בחורשה שבעיר יבנה כ- 26 שתילי קנבוס במשקל 8.4 ק"ג. נדון ל- 7 חוד' מאסר בפועל, מאסר על תנאי וענישה נלווית. ערעור בבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

    • רע"פ 1787/15 אדי עמר נ' מדינת ישראל (24.3.15) המבקש הורשע על סמך הודאתו בעבירה של גידול וייצור של סמים מסוכנים, החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית וכן החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית המערער גידל בדירה שתילי קנביס במשקל 4.380 גרם והחזיק במחסן על גג הבית קרוב ל- 2 ק"ג נוספים של קנביס. הגידול נעשה במעבדת סם משוכללת ומצויידת. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8-20 חודשי מאסר וגזר על המערער 8 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעור במחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

    • רע"פ 6987/13 אברמוב נ' מדינת ישראל (21.10.13) המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, החזקת כלים להכנת סם לא לצריכה עצמית, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ונהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. על פי עובדות כתב האישום נמצאה מעבדה לגידול סמים ובה שתילי קנבוס במשקל (נטו) של כעשרה ק"ג ואביזרים ששימשו לגידול או לצריכת סמים. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-24 חודשי מאסר וגזר על המבקש שנת מאסר וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בקשת רשות ערעור נדחתה.

    • עפ"ג (ת"א) 68799-11-17 מדינת ישראל נגד ויצמן. (3.6.19). המשיב גידל במעבדה בדירתו 46 שתילי קנבוס במשקל כולל של 1720 גרם. בדירה נתפס ציוד מעבדה לרבות מנורת הלוגן, מפוח, מד לחות ועוד ונתפסו 1052 גרם קנביס ו- 15.24 גרם חשיש שלא לצריכה עצמית. עניינו בבית משפט קמא הסתיים ללא הרשעה, של"צ בהיקף של 300 שעות, צו מבחן והתחייבות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, הרשיע הנאשם וגזר עליו 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ומאסר מותנה במקום צו המבחן וצו השל"צ.

    • עפ"ג (חיפה) 49266-02-17 מדינת ישראל נ' אוחיון (16.3.17). המשיב גידל בדירתו שתילי קנביס במשקל 12.85 ק"ג. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד שנת מאסר. משיקולי שיקום הטיל בית המשפט קמא צו מבחן וענישה מותנית. ערעור המדינה נדחה.

    • עפ"ג (חיפה) 28110-10-15 מדינת ישראל נ' דוד (17.12.2015) למשיב ולנאשם נוסף יוחסו עבירות של גידול בצוותא, ייצור והכנת סמים מסוכנים מסוג קנאביס במשקל נטו של 3,600 גרם. בית משפט קמא החליט לאחר הודאת המשיב בעובדות כתב האישום המתוקן להימנע מהרשעת המשיב לאחר ששוכנע כי קיימים שיקולי שיקום המצדיקים אי הרשעה. ערעור שהגישה המערערת נדחה.

    • עפ"ג (מרכז) 8650-04-15 שורץ נ' מדינת ישראל 22.12.15 המערער הורשע על פי הודאתו בגידול סם מסוכן : 146 שתילים של מריחואנה במשקל 2.69 ק"ג נטו בתנאי מעבדה. בית המשפט קמא קבע מתחם עונש הולם בין 6-24 וגזר 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל וענישה נלווית. הערעור נדחה.

      • עפ"ג (ת"א) 42358-10-14 גיא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.2.15), הנאשם גידל בביתו קנבוס במשקל 5.5 ק"ג וחשיש במשקל 1.4 גר' ונמצאו כלי מעבדה. נגזרו 8 חוד' מאסר בפועל, מאסר על תנאי וענישה נלווית. ערעור בבית המשפט המחוזי נדחה.

         

        למקרים דומים שהסתיימו ללא הרשעה, ראו למשל:

    • עפ"ג (חיפה) 28110-10-15 מדינת ישראל נ' עידן דוד (17.12.15) [פורסם בנבו], גידול, יצור והכנת סם. המשיב גידל בדירה קנבוס במשקל 3.6 ק"ג, 21 שתילים ב-3 חדרים מאולתרים ובהם ציוד מעבדה. בית משפט קמא נמנע מהרשיעו והטיל עליו של"צ, מבחן וענישה נלווית. ערעור המדינה בבית המשפט המחוזי נדחה.

    • ת"פ (קג"ת) 7786-05-16 מדינת ישראל נ' תומר מערב (16.4.18)., הנאשם גידל 4 שתילים קנביס במשקל 900 גרם, והחזיק 2 גרם קנביס לצריכה עצמית ללא היתר כדין. עניינו הסתים ללא הרשעה, צו מבחן, של"צ וענישה נלווית.

    • ת"פ (י-ם) 48512-04-15 מדינת ישראל נ' קלנר ליבל (7.3.18). הנאשם גידל 12 שתילי קנבוס במשקל 2234.93 גרם. לשם הגידול בנה מעבדה שכללה אוהל, מאווררים, מנורה גדולה, כבלי חשמל, מחשב נייד, שעון שבת, מנועים חשמליים, חומרים כימיים מד חום דיגיטלי ועוד. כמו כן החזיק בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 5.51 גר נטו. עניינו הסתיים ללא הרשעה, צו מבחן, צו של"צ בהיקף 250 שעות והתחייבות כספית.

    • ת"פ (ק"ג) 53716-03-15 מדינת ישראל נ' ירון זגורי (05.04.16) [פורסם בנבו], גידול, ייצור, הכנת סמים והחזקת כלים. הנאשם, גידל בביתו קנבוס במשקל 355.4 גר' בתוך 21 שתילים והחזיק קנבוס במשקל 236.85 גר' שלא לצריכה עצמית וכן נמצאו כלים להכנת סם. עניינו הסתיים ללא הרשעה– של"צ, צו מבחן וענישה נלווית.

    • ת"פ (ת"א) 23797-03-14 מדינת ישראל נ' רן אביב (01.12.15) [פורסם בנבו], גידול סם והחזקת כלים שלא לצריכה עצמית. הנאשם החזיק בדירתו קנבוס במשקל 48.31 גר' נטו, חשיש במשקל 9.1 גר' נטו ושתילי קנבוס (לא מצוינת כמות) שסך משקלם 923.62 גר' נטו וכן כלי מעבדה. עניינו הסתיים ללא הרשעה – של"צ וענישה נלווית.

       

11. לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבות שלפני, בשים לב שהנאשם גידל סם במשקל 3.35. ק"ג, בגינת ביתו, ללא אמצעים מיוחדים וכי אין אינדיקציה למטרות רווח, נע ממאסר קצר ועד לשנת מאסר.

     

    חריגה מהמתחם משיקולי שיקום

12. סעיף 40ד לחוק העונשין, התשל"ז 1977 קובע כי בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, זאת אם בית המשפט מצא כי הנאשם "השתקם" או כי יש "סיכוי של ממש" שישתקם.

     

13. לעניין חשיבות שיקולי השיקום ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 262/14 מוחמד נאזף נ' מדינת ישראל (22/01/14).

     

    "בהקשר זה אני מוצא לנכון להעיר עוד כי שיקולי שיקום הם, אמנם, בעלי מעמד חשוב עת מאזן בית המשפט בין שיקולי הענישה, הגמול וההרתעה, במלאכת גזירת הדין. במקרים שבהם נרתם הנאשם להליך שיקומי, או מראה נכונות כנה לעשות כן – עשויים שיקולי השיקום אף לגבור על שיקולי ההרתעה והגמול (ראו: דברי חברי, השופט א' שהם, ב-רע"פ 3711/13 הושיאר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.7.2013) (להלן: עניין הושיאר))... בית המשפט יטה לבכר את שיקולי שיקומו של הנאשם על פני שיקולים אחרים כאשר הוא משתכנע כי הנאשם השתקם ושינה את דרכיו, או כי קיים סיכויי ממשי לשיקומו, וכך הוא "במקום שבו נראה כעקבי הליך השיקום שבו מצוי המבקש-המערער" (ראו: רע"פ 8665/12 ברהנה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.5.2013)) – ואילו השמתו של הנידון מאחורי סורג ובריח עלולה לאיין את ההליך השיקומי, או לפגוע בו באופן ניכר.

     

    ראו גם רע"פ 189/15 עומר כהן נ' מדינת ישראל (21.01.15)

     

    "האינטרס השיקומי הוא רב ערך, ותורם רבות לנאשם, כמו גם לחברה בכללותה, ועם זאת, מדובר בשיקול אחד מתוך מכלול שיקולי הענישה. כפי שנאמר בעניין יוסף (רע"פ 7996/12 יוסף נ' מדינת ישראל (23.01.13)): "מחד גיסא, האינטרס השיקומי בעל ערך חשוב בגזירת העונש. מאידך גיסא, עונשו של אדם חייב לשמש תגובה הולמת למעשים בהם הואשם והורשע [...] בהקשר זה, אף אם תסקיר שירות המבחן המליץ שלא להטיל על המבקש עונש מאסר בפועל, מתוך דגש על האינטרס השיקומי, אין לשכוח כי הוא מהווה אך חלק אחד ממארג השיקולים העומדים לנגד עיניו של בית המשפט בקבעו את הענישה הפלילית הראויה".

     

14. בבואי לגזור את עונשו של הנאשם לקחתי בחשבון את העובדה שבחר להודות ולקחת אחריות על מעשיו בהזדמנות ראשונה. זקפתי לזכותו את העובדה שמאז הרשעתו האחרונה חלפו כמעט 5 שנים. לנאשם 2 הרשעות קודמות בלבד, שתיהן בגין עבירות של החזקת סם לצריכה עצמית, עבירה אחרונה משנת 2014.

     

    לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם. את גילו, את מצבו הבריאותי. ממסמכים שהוגשו לעיוני עולה כי הנאשם מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעל 100% דרגת אי כושר בשל נכותו הכללית. ממסמך רפואי מחודש פברואר 2020, עולה כי ישנה החמרה במצבו של הנאשם בזמן האחרון, כאבי מפרקים. כאבים בעמוד שדרה, קושי בניידות ובהליכה ועמידה ממושכת.

     

    לקחתי בחשבון כי בשל מצבו הרפואי שירות המבחן התרשם כי הנאשם לא יכול לבצע של"צ או עבודות שירות, ועל כן נמנע מלהמליץ על ענישה זו.

     

    מהתסקיר עולה כי להתרשמות שירות המבחן פחתה המסוכנות הנשקפת מן הנאשם, וכי די בענישה בדמות מאסר מותנה כדי להרתיעו. עוד ציין שירות המבחן כי יש מקום לשלב את הנאשם בהליך טיפולי במסגרת צו מבחן.

     

    לקחתי בחשבון כי הנאשם היה עצור בתיק זה מאחורי סורג ובריח במשך 9 ימים, ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים הכוללים הרחקה מביתו, דבר שחידד לנאשם את המחירים הכרוכים בהתנהלותו. התרשמתי כי הנאשם הפיק את הלקחים הנדרשים בעקבות ההליך המשפטי.

     

15. לאחר שלקחתי בחשבון כל אלה, לאור התרשמות שירות המבחן שפחת הסיכון הנשקף מן הנאשם, ולאור הפקת הלקחים שערך הנאשם בעקבות ההליך המשפטי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש סיכוי של ממש שהנאשם השתקם, באופן המצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם, בפרט על רקע מצבו הרפואי.

     

    עונשו של הנאשם.

16. לפיכך, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

     

    • 6 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור הנאשם עבירות פשע בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

       

    • פסילה בפועל מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים.

       

      לאור הצהרת הנאשם כי אין בידו רישיון נהיגה – המזכירות תנפיק אישור הפקדה מהיום ללא צורך בהפקדת רישיון.

       

    • פסילה מותנית בת 6 חודשים למשך 3 שנים לבל יעבור הנאשם עבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

       

    • קנס בסך 2500 ₪. הקנס ישולם ב -5 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 01.10.20. ככל שיש הפקדה בתיק המעצר, תיזקף ההפקדה על חשבון הקנס.

       

    • הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך 18 חודשים. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.

       

      הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו המבחן. למען הסר ספק הנאשם מוזהר שהעונש הנוסף שיוטל יכול ויהיה עונש מאסר

       

      זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום

      המוצגים יושמדו בחלוף תקופת הערעור, למעט הטלפון שיוחזר לנאשם לאלתר.

       

      ניתן היום, ט"ו תמוז תש"פ, 07 יולי 2020, במעמד הצדדים.