מדינת ישראל נ' פלוני

כתב האישום וההליכים

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת תקיפה סתם (בת זוג), לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן – חוק העונשין) ובעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי היו הנאשם והמתלוננת בני זוג כארבע שנים והתגוררו יחדיו. ביום 21.9.20 תקף הנאשם את המתלוננת על רקע סירובה לקיים עמו יחסי אישות, בכך שאחז בידה והכה בפניה, בראשה ובאוזנה הימנית באמצעות ידו. המתלוננת זעקה לעזרה, או אז כיסה הנאשם בידו את פיה, דחף אותה לעבר הקיר ואיים כי "יראה לה מה זה אם תספר למישהו על מעשיו".

    

2. הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון לפיו כתב האישום תוקן והוא הופנה לתסקיר שירות המבחן.

    

   תסקיר שירות המבחן

    

3. בתסקיר שהוגש פורטו בהרחבה נסיבות חייו של הנאשם ומטעמים של צנעת הפרט לא אפרט יתר על המידה את הדברים (ע"א 6356/20 פלוני נ' מדינת ישראל (21.10.2021)). בתמצית ייאמר כי הנאשם נעדר עבר פלילי, כבן 40, נשוי ללא ילדים, המתגורר לבדו ועובד לפרנסתו. הנאשם עלה מאתיופיה בשנת 2014, התקשה להשתלב באולפן ועבד במשך השנים בעבודות שונות בין היתר בתחום החקלאות. בשל מחלוקות עם אשתו, המתלוננת, נמצאים כיום בני הזוג בהליך גירושין. בהתייחסותו לעבירה לא קיבל הנאשם אחריות על מעשיו בפני קצין המבחן ותיאר את האירוע בצורה שונה באופן מהותי מהמתואר בכתב האישום המתוקן. ההתרשמות הכוללת הייתה כי הנאשם מתקשה לגלות הבנה ואמפתיה לצרכיה של המתלוננת ולנסיבות חייה, מתקשה לווסת את רגשותיו ופועל בתוקפנות ומתוך תחושה של פגיעה ותסכול. הנאשם שלל נזקקות טיפולית וקצין המבחן העריך שלא ניתן לשלול סיכון לביצוע עבירות בעתיד. שירות המבחן התקשה לקבל את עמדת המתלוננת ובנסיבות הכוללות לא ניתנה המלצה טיפולית וצוין כי יש צורך בענישה מרתיעה ומציבת גבול בדמות מאסר בעבודות שירות.

    

4. להשלמת התמונה אדגיש שבדיון שהתקיים ביום 27.4.22 ביקשתי את התייחסות ההגנה לגרסה שהעלה הנאשם בפני שירות המבחן. לאחר דחייה שהתבקשה בשל כך טענה באת כוחו בישיבת יום 8.6.22 כי הוא "מבקש לקחת אחריות על כתב האישום המתוקן בו הודה בעבר" וכי הוא אינו מבקש לקבל תסקיר משלים. גם בישיבת יום 5.7.22, בה נשמעו טיעונים לעונש, שב הנאשם וטען כי הוא "לוקח אחריות על המעשים".

    

   טיעוני הצדדים לעונש