מדינת ישראל נ' פלוני

1. ערר לפי סעיף 23 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006 (להלן: החוק), על החלטתו של בית המשפט ה  מחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטת העמיתה מ' סוקולוב) במח"ע 28467-03-17, שניתנה ביום 27.11.2017, בגדרה נקבע, בין היתר, כי סמכות כניסתו של קצין הפיקוח לביתו של המשיב, שהורשע בעבירות מין, תוגבל כך שתינתן למשיב הודעה מראש של כשעה לפני עריכת הביקור.

כתב האישום והליכים קודמים

2. ביום 11.6.2008 הורשע המשיב, על סמך הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות מין בשני קטינים. על-פי המתואר בכתב האישום המתוקן, בשנת 2006 ביצע המשיב מעשה מגונה בקטין כבן 9. בנוסף, בין השנים 2006-2004 ביצע המשיב סדרת עבירות של מעשים מגונים ומעשה סדום בקטין נוסף שהיה כבן 11 במועד תחילת ביצוע העבירות. על המשיב נגזר עונש של שבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. ערעורו של המשיב על פסק הדין נדחה.

           לקראת תום מאסרו, נקבע בדו"ח הערכת מסוכנות מחודש פברואר 2015 כי מסוכנותו המינית של המשיב גבוהה, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. בהמשך לכך, ביום 6.7.2015 הוטל על המשיב צו פיקוח ומעקב למשך 40 חודשים החל מיום 2.4.2015. במסגרת הצו הוטלו על המשיב מספר הגבלות וכן הוענקה לקצין הפיקוח הסמכות להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו, סמכות הקבועה בסעיף 18(א)(4) לחוק (להלן: סמכות הכניסה).

3. בחודש אוגוסט 2017 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בתנאי צו הפיקוח בטענה כי מאז שהוצא הצו חל שינוי נסיבות בעניינו, וזאת לנוכח חלוף הזמן, נישואיו, והולדת בתו. המשיב ביקש הקלה בהגבלות שנקבעו בצו הפיקוח, ואף השיג על אופן השימוש בסמכות הכניסה. המשיב טען כי הפעלת סמכות הכניסה לאחר נישואיו פוגעת אף בפרטיותה של בת זוגו, ועל כן ביקש כי תינתן לו התראה זמן סביר בטרם ייעשה שימוש בסמכות זו. לבקשה לעיון חוזר צורפה הערכת מסוכנות עדכנית פרטית אשר העריכה את מסוכנתו של המשיב כבינונית-גבוהה. בהמשך לכך, נבדק המשיב אף על-ידי המרכז להערכת מסוכנות, אשר העריך כי מסוכנותו המינית נותרה גבוהה.

4. בהחלטתו מיום 27.11.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי בשלב זה טרם פחתה מסוכנותו של המשיב ואף לא ניתן לקבוע בעת הזו אם היא תפחת בעתיד. לפיכך, פסק בית המשפט המחוזי כי בעת הנוכחית אין מקום לשנות את תנאי הפיקוח שנקבעו בעניינו של המשיב מבלי לסכן את ציבור הקטינים. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי מאחר שהמשיב מתגורר בבית עם אשתו, "ניתן לבוא לקראתו בעניין הכניסה לבית", ועל כן נקבע כי הכניסה תוגבל, כך שלמשיב תינתן התראה מראש של כשעה לפני ביקורו של קצין הפיקוח בביתו של המשיב.

           על החלטה זו נסב הערר שלפניי.

הערר דנן

5. לטענת המדינה, שגה בית המשפט המחוזי בכך שהתנה את סמכות הכניסה בהודעה מראש של כשעה, הואיל ומתן הודעה מראש תאיין את יכולתו של קצין הפיקוח למלא את תפקידו באופן אפקטיבי. עוד נטען כי התראה זו אינה עולה בקנה אחד עם מטרות החוק ועם הרציונליים העומדים בבסיסו.