מדינת ישראל נ' פלוני

1. לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' קובו) מיום 3.12.2017, במ"ת 20705-07-17, בגדרה הורה על מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני בבית הוריו, לצד תנאים מגבילים נוספים.

רקע

2. ביום 10.7.2017 הוגש כתב אישום כנגד המשיב לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. במסגרת כתב האישום יוחסו למשיב שורה של עבירות שבוצעו כלפי שש מתלוננות, ביניהן אינוס במרמה (ריבוי עבירות) עבירה לפי סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק; תקיפה הגורמת חבלה של ממש (ריבוי עבירות) עבירה לפי סעיף 380 לחוק; תקיפה שלא כדין (ריבוי עבירות) עבירה לפי סעיף 379 לחוק.

3. כמפורט בכתב האישום, במשך כשלוש שנים הציג עצמו המשיב, נשוי ואב לילד, בפני המתלוננות כראש יחידת "כידון" במוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, וזאת במטרה להונות את המתלוננות ולהביאן לקיים עמו מערכות יחסים אינטימיות ולקבל מהן סכומי כסף שונים.

           במסגרת מצג השווא שהציג המשיב למתלוננות טען המשיב כי בתפקידו במוסד הוא נדרש לשהות בחוץ לארץ פעמים רבות כחלק ממבצעים מורכבים בהם הוא נוטל חלק. המשיב הציג בפני המתלוננות תעודות שונות, הציג בפני אחת מהן אקדח דמה, והתקשר אל חלקן בזהויות בדויות של גברים ונשים הנחזים כעובדים תחת פיקודו במוסד. המשיב הציע בכזב למתלוננות כי יפעל לגייסן למוסד. המתלוננות בתורן האמינו למצג השווא והסכימו להתגייס למוסד. במסגרת הליכי הגיוס הפיקטיביים הטיל המשיב על המתלוננות משימות רבות בתדירות יומית, ובכלל זה קיום יחסי מין עמו וגיוס כספים עבורו.

           התנהלות המשיב הגיעה עד כדי השתלטות על שיגרת חייהן של חלק מן המתלוננות, תוך הטלת מורא, השפלה וביזוי, ובחלק מן המקרים אף נקט המשיב באלימות כלפי אחת המתלוננות. עוד עולה מכתב האישום ומתסקיר המעצר מיום 18.9.2017 (להלן: תסקיר המעצר) כי אף בפני אשתו הציג המשיב מצג שווא לפיו הוא איש מוסד, ועד למעצרו היא לא ידעה כי אינו איש המוסד.

4. בד בבד עם הגשת כתב האישום התבקש בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וכן להורות על צו איסור פרסום למעט פרסום שמו של המשיב, סעיפי האישום שהואשם בהם ופרפרזה מכתב האישום. בית המשפט המחוזי הורה כי המשיב ייעצר עד ליום 26.7.2017, וכי צו איסור הפרסום יישאר על כנו, למעט התרת פרסום פרפרזה מכתב האישום. ביום 16.8.2017 הורה בית המשפט המחוזי על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. ביום 18.9.2017 התקבל כאמור תסקיר המעצר ממנו עולה כי ניכרים במשיב ריבוי גורמי סיכון, וכי קיימת רמת סיכון להישנות התנהלות פוגענית ומעשי מרמה בעתיד. לצד התרשמות זו המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב למעצר בית בתנאים מגבילים.

5. ביום 1.10.2017 הורה בית המשפט המחוזי, על אף המלצתו החיובית של שירות המבחן, על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו (להלן: ההחלטה הראשונה). בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו בכך שאין בהכרה המילולית שהביע המשיב לגבי חומרת מעשיו והצורך שלו לקבלת טיפול מתאים, די על מנת להפחית את המסוכנות הנשקפת ממנו וליתן בו אמון. בנוסף, עמד בית המשפט המחוזי על הקושי המובנה בתסקיר המעצר בין תוכנו, אשר אינו חיובי, לבין ההמלצה הסופית לשחרר את המשיב למעצר בית עם תנאים מגבילים. עוד נקבע כי במידה והמשיב יעבור תהליך של שינוי והפנמת חומרת מעשיו - בין אם באמצעות טיפול שיינתן לו במסגרת שירות בתי הסוהר ובין אם בטיפול פסיכולוגי פרטי, ובין אם בדרך אחרת - באופן שיצביע על הפחתת מסוכנותו, והאפשרות לתת בו אמון, הרי שפתוחה בפני המשיב האפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר.

6. בחלוף חודש ממועד מתן החלטה זו, ביום 1.11.2017, הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי, ובה עתר להורות על שחרורו למעצר בית עם תנאים מגבילים. בבקשה טען המשיב כי החל בהליך טיפולי וקיים סדרה של מפגשים עם מטפלת מקצועית, וכי חל בו תהליך של שינוי והפנמה אשר מצביע על הפחתת מסוכנותו והאפשרות לתת בו אמון.