מדינת ישראל נ' פלוני

1. לפניי בקשה להארכת מעצר ראשונה מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (המעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), בגדרה מבוקשת הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 21.10.2017, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 48191-01-17 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

כתב האישום

2. ביום 22.1.2017 הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום במסגרתו יוחסו למשיב העבירות הבאות: אינוס קטינה מתחת לגיל 16 שלא בהסכמתה החופשית, לפי סעיף 345(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ומעשה מגונה בנסיבות אינוס בקטינה מתחת לגיל 16, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין (2 עבירות) (להלן: האישום הראשון); מעשה סדום בנסיבות אינוס בקטינה מתחת לגיל 16, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין, ומעשה מגונה בנסיבות אינוס בקטינה מתחת לגיל 16, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין (להלן: האישום השני); אינוס קטינה שלא בהסכמתה החופשית, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין (2 עבירות), ומעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין (להלן: האישום השלישי).

3. במסגרת האישום הראשון נטען כי ביום 18.6.2015 הזמין המשיב לדירתו קטינה אשר גרה בשכנות לדירה שבה התגורר המשיב באותה העת (להלן: המתלוננת 1), שם אנס אותה פעמיים וכן ביצע בה מעשה מגונה.

           במסגרת האישום השני נטען כי ביום 1.7.2016 ביצע המשיב מעשה מגונה ומעשה סדום בקטינה נוספת (להלן: המתלוננת 2). על פי האישום השני, לאחר שהמתלוננת 2 ביצעה רכישה בחנות בתחנת דלק בה עבד המשיב כמוכר, יצר עמה המשיב קשר באמצעות הפייסבוק, והזמין אותה לשוב ולהיפגש עמו מאוחר יותר בחנות. במהלך פגישתם זו, כך נטען, כפה המשיב על המתלוננת 2 לבצע בו מין אוראלי. בהמשך, שפשף המשיב את איבר מינו בצמוד לאחוריה של המתלוננת 2 עד שבא על סיפוקו.

           במסגרת האישום השלישי המשיב ביצע מעשה אינוס ומעשה מגונה בקטינה שלישית. נטען כי במהלך שירותו הצבאי של המשיב נוצר קשר חברתי בינו ובין קטינה המתגוררת ביישוב בו שירת (להלן:המתלוננת 3). על-פי הנטען, ביום 20.9.2016 אסף המשיב את הקטינה 3 באופנוע השייך לו ובהגיעם לנמל תל אביב-יפו הוביל אותה לאזור צדדי שם החדיר את אצבעו לאיבר מינה והניח את ידה על איבר מינו החשוף חרף התנגדותה. בהמשך, שכנע המשיב את המתלוננת 3 להיכנס איתו לתא שירותים בתואנות שווא, שם הפשיל את בגדיה והחדיר את אצבעו לאיבר מינה חרף התנגדותה. לאחר מכן סובב המשיב את המתלוננת 3, הורה לה להתכופף והחדיר את אצבעו לאיבר מינה תוך שהוא משפשף את איבר מינו במבושיה עד שבא על סיפוקו.

רקע והליכים קודמים

4. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים. בבקשה נטען כי המבקשת מחזיקה בידה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. עוד נטען בבקשה כי לנוכח עבירות המין החמורות המיוחסות לו קמה בעניינו של המשיב עילת מעצר בגין מסוכנותו, וזאת מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, שכן המשיב ביצע עבירות מין חמורות בשלוש מתלוננות, וזאת ללא הסכמתן ובטרם מלאו לשתיים מהן 16 שנים. בבקשה נטען בנוסף כי קיים יסוד סביר לחשש שאם ישוחרר המשיב, הוא ינסה לשבש הליכי משפט ולהתחמק מהדין, וזאת בשל היכרותו עם המתלוננות ונוכח העונש הצפוי לו במידה ויורשע במיוחס לו. לפיכך, נטען כי קמה עילה למעצרו גם לפי סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים. לבסוף, נטען כי לחובת המשיב עבר פלילי הכולל הרשעה בגין עבירת אלימות במשפחה מיום 5.12.2016, והרשעה נוספת בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש מיום 3.2.2013. בהינתן אלה טענה המבקשת כי אין בנמצא חלופת מעצר שיש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר, ולפיכך התבקש בית המשפט קמא להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

5. ביום 31.1.2017 נערך דיון בעניינו של המשיב במ"ת 48213-01-17, בגדרו הסכים בא-כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת המעשים וכן לקיומה של עילת מעצר, וביקש לערוך תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. בית המשפט קמא (כב' השופט א' יעקב) נעתר לבקשה ובהחלטתו, מאותו היום, הורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר לשם בחינת חלופת מעצר. תסקיר כאמור הוגש ביום 27.2.2017, ובמסגרתו מצא שירות המבחן כי נשקפת מן המשיב רמת סיכון משמעותית, וכי המשיב נעדר תובנה באשר לקיומה. לפיכך סבר שירות המבחן כי לא ניתן לשלב את המשיב בטיפול שיצמצם את רמת הסיכון הנשקפת ממנו. יחד עם זאת, ביקש שירות המבחן דחייה של מספר ימים על מנת לגבש המלצה בעניין חלופת מעצר שהוצעה – מעצר בבית הורי המשיב ובפיקוח בני משפחתו. בתסקיר מעצר משלים, מיום 6.3.2017, נדחתה חלופת המעצר האמורה, כאשר הוטעם כי אין ביכולתה של החלופה המוצעת להפחית את הסיכון הנשקף מהמשיב באופן מספק. ביום 22.3.2017, לאחר החלפת ייצוג, התקיים דיון בעניינו של המשיב במסגרתו הורה בית המשפט קמא על עריכת תסקיר משלים נוסף, וזאת לבקשת בא-כוח המשיב. ביום 2.4.2017 הוגש תסקיר משלים נוסף, בגדרו נבחנו דודו של המשיב וגיסו, אשר הוצעו כמפקחים שיסייעו לאמו של המשיב שתהא המפקחת העיקרית. גם בתסקיר זה לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, משמצא כי המפקחים יתקשו להפחית את הסיכון הנשקף מהמשיב. בדיון שהתקיים ביום 4.4.2017 הורה בית המשפט קמא על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו, תוך שהטעים כי לא הובאו נימוקים מיוחדים שיש בהם כדי להביאו לסטייה ממסקנות שירות המבחן.