מדינת ישראל נ' פלוני (עניינו הסתיים) ואח'

           בקשה חמישית להארכת מעצרה של המשיבה 2 בפיקוח אלקטרוני, לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) ב-90 יום החל מיום 29.12.2017, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 5492-04-16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם; ובקשה שישית להארכת מעצרה של המשיבה 3 ב-75 יום החל מיום 13.1.2018, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 5492-04-16 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

           לשם השלמת התמונה יצוין כבר עתה כי הבקשה הוגשה מלכתחילה גם בעניין מעצרו של המשיב 1, שהוארך, בהסכמת בא כוחו, בהחלטתי מיום 19.12.2017. לפיכך, החלטה זו עניינה במשיבות 3-2 בלבד (יחד להלן: המשיבות).

1. הרקע לבקשות פורט באריכות במסגרת ההחלטות שנתן בית משפט זה בעניין מעצרן של המשיבות (בש"פ 4796/16 (23.6.2016); בש"פ 9975/16 (22.2.2017); בש"פ 2607/17 (6.4.2017); בש"פ 1507/17 (18.4.2017); בש"פ5053/17 (27.7.2017); בש"פ 7304/17 (28.9.2017)) ולכן אביא את עיקרי הדברים בלבד.

2.  על פי כתב האישום, המשיבים 1 ו-2, הנשואים זה לזו, ביצעו עבירות מין רבות בבתה של המשיבה 2 מנישואים קודמים (ילידת 1984, להלן: המתלוננת 1), בין השנים 2005-1995. כמו כן, החל משנת 2001 ניהל המשיב 1 קשר רומנטי עם המשיבה 3, אשר התגוררה בסמוך, במסגרתו ביצעו המשיב 1 והמשיבה 3 עבירות מין רבות במתלוננת 1 וכן בשתי בנותיה הקטינות של המשיבה 3 (ילידות 1995 ו-1998, להלן: המתלוננות 3-2). למשיבה 3 מיוחסות, בנוסף, ריבוי עבירות מין במשפחה (מעשה סדום), תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש על ידי אחראי, והדחה בחקירה.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המדינה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. ביום 3.5.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת תשתית של ראיות לכאורה נגד שלושת המשיבים, והורה על עריכת תסקירי מעצר בעניינם. בתסקיר המעצר הנוגע למשיבה 2, ציין שירות המבחן כי קיים סיכון לשיבוש הליכי משפט, וכי חלופת מעצר שהוצעה עלולה לאפשר קשר בין המשיבים ופגיעה בעקיפין במתלוננת 1. משכך, לא המליץ שירות המבחן על שחרורה לחלופת מעצר. בתסקיר המעצר בעניינה של המשיבה 3, זיהה שירות המבחן כי קיים סיכוי להישנות התנהגות פוגענית מצדה ומכיוון שלא הוצעה כל חלופת מעצר, ציין שירות המבחן כי אין באפשרותו לגבש המלצה וכן כי מעצרה מאפשר לה לקבל טיפול ותמיכה. בהמשך לכך, הורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 31.5.2016 על מעצרם של שלושת המשיבים עד לתום ההליכים נגדם.

4. משחלפו תשעה חודשים מיום מעצרם של המשיבים, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרם לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. בגדרי הדיון בבקשה הורה השופט א' שהם על עריכת תסקיר משלים בעניינן של המשיבות, שיבחן על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת בקשה לעיון חוזר. ביום 29.1.2017, לאחר שהוגשו תסקירים משלימים, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיון חוזר בעניינן של המשיבות. לעניין המשיבה 2 נקבע כי החלופות שהוצעו אינן הולמות את רמת הסיכון ואת החשש לשיבוש הליכי משפט. אשר למשיבה 3, נקבע כי המסגרת המוצעת – הוסטל "סלעית" (להלן: ההוסטל) אינה מתאימה לשמש כחלופת מעצר.

5. נוכח החלטה זו, הורה השופט א' שהם ביום 22.2.2017 על הארכת מעצרן של המשיבות ב-90 יום נוספים (בש"פ 9975/16, להלן: הארכת המעצר הראשונה). מעצרם של שלושת המשיבים הוארך ב-90 יום נוספים בהחלטתו של השופט מ' מזוז מיום 6.4.2017 (בש"פ 2607/17). בהחלטה זו צוין כי המבקשת אינה מתנגדת לבחינת חלופת מעצר בעניינה של המשיבה 3, אולם משהגישה האחרונה ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.1.2017, יש להמתין להחלטה בנדון. עוד נקבע כי קצב התנהלותו של ההליך העיקרי אינו משביע רצון, אף שחלה התקדמות מאז הארכת המעצר הראשונה, וצוין כי חזקה על בית המשפט המחוזי שיפעל לקידום התקדמות מהירה של ההליכים. למען שלמות התמונה יצוין כי הערר שהגישה המשיבה 3 על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.1.2017 נדחה על ידי בית משפט זה בהחלטת השופט ח' מלצר מיום 18.4.2017 (בש"פ 1507/17).