מדינת ישראל נ' סלימאן ואח'

1. בקשה להארכת מעצרו של המשיב 2 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 ב-90 ימים החל מיום 18.6.2017 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 41219-09-15 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.

         הבקשה התייחסה גם למשיב 1, איברהים בן תאופיק סלימאן (להלן: המשיב 1), אך זה נתן ביום 18.6.2017 את הסכמתו לבקשה ובעקבות כך הוריתי על הארכת מעצרו כמבוקש. החלטה זו עוסקת אפוא במשיב 2 בלבד (להלן: המשיב).

2. ביום 24.9.2015 הוגש כתב אישום נגד המשיבים ונאשם נוסף, מוחמד כנעאן (להלן: מוחמד), אשר תוקן בהמשך בעקבות הסדר טיעון עם מוחמד. כתב האישום מייחס לשני המשיבים עבירות של רצח בכוונה תחילה, חבלה בכוונה מחמירה ויריות בשטח מגורים - עבירות לפי סעיפים 300(א)(2), 329(א)(2) ו- 340א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), כאשר למשיב 1 יוחסו גם עבירות נוספות. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 30.8.2015, בסמוך לשעה 19:15, פתחו המשיבים באש לעברם של תאמר חג'יר (להלן: המנוח) ומחמוד טחבש. זאת, על רקע התנגדותו של המשיב 1 לאירוסיה של קרובת משפחתו לאחיו של המנוח, מועאד חג'יר, ולאחר שמוקדם יותר באותו הערב, התעמתו המשיב 1 ומועאד. כתוצאה מהירי נגרם מותו של המנוח ולמחמוד נגרם שפשוף שטחי בירכו השמאלית. לאחר מכן, המשיכו המשיבים בנסיעתם, ירו לעבר בית משפחת חג'יר פעמיים, ונמלטו מהמקום.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי ברשות המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים, ובכללן הודאתם של המשיב 1 ומוחמד בעבירות שיוחסו להם. עוד נטען כי קיימת עילת מעצר בעניינם של המשיבים בשל מסוכנות הקמה בהתאם לחזקות הקבועות בסעיף 21(א)(1)(ג) לחוק המעצרים, היות שמדובר בעבירת רצח אשר נעברה תוך שימוש בנשק חם. במהלך הדיון בבקשה ביום 30.9.2015 הסכים בא-כוח המשיב, לצורך הדיון, לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ביחס למשיב, ובשל כך הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר בעניינו.

          בתסקיר חלקי מיום 28.10.2015 העריך שירות המבחן כי המשיב מנהל ככלל אורח חיים נורמטיבי ומאוזן, והמליץ לשקול "בכובד ראש ובצורה מעמיקה" את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר, אולם לא אישר את המפקחים שהוצעו וביקש שהות נוספת כדי לבדוק מפקחים נוספים. בסופו של דבר, גם בתסקיר המשלים מיום 11.11.2015 לא המליץ שירות המבחן על שחרור המשיב לחלופת מעצר בין היתר לאחר שהתברר בעקבות פגישה עם משפחת המנוח כי מדובר בסכסוך פעיל וכי שחרורו של המשיב עלול להצית מחדש עימות אלים בין המשפחות. כן סבר שירות המבחן כי החלופה שהוצעה אינה מרוחקת דיה ממקום מגוריה של משפחת המנוח.

4. ביום 24.11.2015, לאחר דיון, קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות תשתית ראייתית לכאורית המספיקה כדי להקים סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירת הרצח, וכן עילת מעצר, והורה על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט קבע עוד כי לא הוצגה חלופה שיש בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב וכי ממילא לא מצא בעניינו של המשיב טעמים מיוחדים כלשהם המצדיקים חלופת מעצר במקרה של עבירות כה חמורות כמו אלה המיוחסות למשיב. ערר שהגיש המשיב על החלטה זו נדחה ביום 5.1.2016 על-ידי השופט נ' הנדל בבית משפט זה (בש"פ 8076/15).

5. ביום 15.3.2016 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד לתום ההליכים נגדו והציע חלופה נוספת, וזאת בשל צפי כי ההליך לא יסתיים בתוך 9 חודשים, בין היתר בשל קשיים בהסדרת ייצוגו של המשיב 1. ביום 21.3.2016 דחה בית המשפט המחוזי בקשה זו היות שלא התבססה על עילה המצדיקה עיון חוזר וכן נוכח "מסוכנותו העוצמתית" של המשיב. ערר שהגיש המשיב על החלטה זו נדחה גם הוא ביום 10.4.2016 על-ידי השופט צ' זילברטל בבית משפט זה (בש"פ 2590/16).