מדינת ישראל נ' סווילח(עציר) 24.3.13

החלטה

1.בפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים נגד המשיבה, ולצידה כתב אישום המייחס לה עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לפי המפורט בכתב האישום, ביום 16.3.13 בשעה 15:59 או בסמוך לכך, שהתה המשיבה, שהינה תושבת האזור, ברחוב הרצל בכפר סבא, זאת מבלי שיש בידה אישורי שהייה או תעסוקה כחוק.

באותן נסיבות, כשנשאלה על ידי השוטרים שהגיעו למקום מהיכן היא, השיבה כי היא מהעיר טירה, ובכך עשתה מעשה בכוונה להפריע לשוטרים כשהם ממלאים תפקידם כדין או להכשילם בכך.

2.אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ועיקר המחלוקת נסובה סביב אפשרות שחרורה של המשיבה לחלופת מעצר.

3. ב"כ המבקשת טענה כי מצוקותיה של המשיבה, כמו גם מצבה הבריאותי- עלו כבר בפעם הראשונה בה הועמדה לדין, ואז התחשבו בה רשויות אכיפת החוק והגיעו להסדר טיעון מקל, בו הושת עליה מע"ת בלבד בנוסף ל-11 ימי מאסר- כימי מעצרה (ת"פ (כ"ס) 26042-03-10).

חרף האמור, מספר חודשים לאחר מכן - שבה המשיבה לישראל, ובפעם השנייה (ת"פ (כ"ס) 27806-12-10) שוב הוצג מצבה הבריאותי הקשה ומצוקותיה, שהובילו אותה לביצוע העבירה.

בימ"ש הפעיל את המע"ת, וגזר עליה 8 חודשי מאסר –שאף הוא לא הרתיע אותה.

הוצגה פסיקה רלוונטית, וכך בעמ"ת 49703-12-12 הוגש ערר על החלטת שחרור בערבויות של שב"ח לגבי כניסה אחת, בעל שתי עבירות קודמות, ובימ"ש קיבל את הערר ועצר אותו עד תום ההליכים, לאחר שנקבע כי יש חשש להימלטות והואיל והמע"ת לא הרתיעו- ולא ניתן לתת בו אמון.

בבש"פ 7131/08-דובר בכניסה אחת עם מע"ת, ובימ"ש קובע כי קיים חשש להימלטות ועוצר עד תום ההליכים.

החומרה במעשיה של המשיבה היא לא רק שנכנסה שלוש פעמים, אלא שהיא מוסרת לשוטר פרטים לפיהם כביכול היא גרה בטירה, עובדה המעידה כי היא אינה נרתעת מהמשטרה ומגורמי החוק.

החשש להימלטות הינו חשש אמיתי, בעיקר נוכח המע"ת בר ההפעלה, שבעבר אף לא הרתיע אותה.

לאור האמור, מתבקש בימ"ש לעוצרה עד תום ההליכים נגדה.

ב"כ המשיבה ביקש להורות על שחרורה של המשיבה לחלופת מעצר.

המשיבה הינה אישה בת 60, חולת סוכרת, בעלת בעיות קשות בלב, בריאות, בגב ובראייה (הוצגו אישורים).

מדובר במצב רגיש הואיל ומובאת זו הפעם השלישית בפני בימ"ש בגין עבירת שהייה בלתי חוקית - הכניסה הראשונה- הייתה בשנת 2008, בגין השנייה- ניתן גזר דין במרץ 2010, ובו הופעל מע"ת בן 8 חודשים כשהמשיבה ריצתה 5 חודשי מאסר, וכן הושת עליה מע"ת נוסף בן 8 חודשים.

בשלושת האירועים דובר על עבירת שהייה בלתי חוקית בלבד, ללא עבירות נלוות. המשיבה נכנסה לארץ בשל מצב טראגי- היא אם לתשעה ילדים, 3 בנים ו-6 בנות, כשבניה מנועים מלהיכנס לישראל. היא נאלצה להיכנס בתקופה זו של פסח על מנת למצוא גרוטאות ודברים ישנים שתוכל למכור על מנת לחיות מהכסף אותו תקבל תמורתם.

זה אינו המקרה שגורמי הביטחון מתכוונים להגן מפניו על הציבור בישראל, ותוגש בקשה לעיכוב הליכים ליועמ"ש.

היא נכנסה לישראל בשעה 15:30 ונתפסה בשעה 16:00. בשל חזותה- נעצרה מיד. עילת המעצר היחידה בתיק זה היא החשש להימלטות מהדין.

בעברה שתי הרשעות של שהייה בלתי חוקית בלבד.