מדינת ישראל נ' ס'

כתב האישום מייחס לנאשם בינוי ללא היתר של תוספת בשטח כ-50 מ"ר ומרפסת בשטח כ-25 מ"ר בעיר העתיקה בירושלים.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא בדבר אחריות הנאשם לבינוי. לטענת המאשימה יש להרשיע את הנאשם לאור הודאתו בחקירה. הנאשם כופר בכל קשר לבינוי ובא כוחו הוסיף וטען לפגמים בגביית ההודאה.

לאחר שהונחו בפני מלוא ראיות הצדדים החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ראיות הצדדים

1. מבחינת ראיות המאשימה אקדים ואציין שהראיה העיקרית באשר לאחריות הנאשם לבינוי היא הודאת הנאשם בחקירתו מיום 8.6.14 (ת/3). מדובר בהודעה קצרה שרשומה בשפה העברית ותוכנה המלא:

   "מי בונה את התוספת של הקומה עמודים ותקרה? אני בונה.

   יש לך רשיון לבניה? לא.

   למה אתה בונה ללא רשיון? אין לי בית בחוץ.

   מתי התחלת לבנות? לפני יומיים. אין לי מה להוסיף".

2. בתחילת ההודעה נרשם שמדובר בחשד לבניה שלא כדין והחשוד "הוזהר והבין את ההזהרה". בסוף ההודעה נרשם שההודעה נגבתה בעברית והחשוד סירב לחתום על ההודעה. כמו כן, בתחתית ההודעה מצויה חתימת המפקח שגבה את ההודעה וזו נרשמה בשפה הערבית (בשונה מיתר ההודעה שנרשמה בשפה העברית). אוסיף שהמפקח העיד שהחשוד הבין עברית ולכן בוצעה החקירה בשפה העברית (עמ' 13, ש' 2-4). כאשר נשאל המפקח מדוע הוא חתם בערבית על ההודעה, השיב "אין סיבה" (עמ' 31, ש' 11).

3. מבחינת הפרטים הטכניים שרשם המפקח בהודעת החשוד יצוין כי כתובתו של הנאשם נרשמה כ"xxx". עם זאת מענו של הנאשם בעת החקירה, כפי שעולה מתעודת הזהות שצולמה על-ידי המפקח באותו יום, הוא "באב אל מגלס" (המפקח לא יכול היה להסביר בעדותו את פשר הטעות וראו עמ' 30, ש' 23-28).

4. בנוסף נרשם בראש ההודעה, בחלק העוסק בפרטים הטכניים, כי ההודעה נגבתה "במיקום העבירה". במהלך פרשת ההוכחות התברר שאין מדובר באמירה מדוייקת. בהתאם לעדות עד התביעה שגבה את ההודעה, לא היה ביכולתו להיכנס למבנה וגם לא לחצר הסמוכה. בהתאם לעדותו ולתמונות שהוצגו, הגישה למקום אפשרית משני פתחים לחצר משותפת – האחת דרך שטח הר הבית והשניה משער משותף לחצר פנימית למספר מבנים. בהתאם לעדות המפקח הוא לא יכול היה להתקרב למבנה, מאחר שהשער לחצר הפנימית היה נעול ולא ניתן לו אישור משטרה להיכנס דרך הכניסה הנוספת משטח הר הבית. לכן צולם המקום מחצר אחרת המצויה במרחק "עשרות מטרים" (עמ' 27, ש' 28). ממילא ברור שההודעה לא נגבתה במיקום העבירה, אלא במיקום סמוך.

5. באשר לנסיבות גביית ההודעה ולקשר בין תוכן ההודעה לבינוי שצולם העיד המפקח כי הראה לנאשם את תמונת הבינוי שצילם בפלאפון וכן הוסיף ש"למיטב זכרונו" נכנס עם הנאשם לחצר ממנה צילם את הבינוי. אציין שלא הוצגו תרשומות התומכות בכך ובהודעה עצמה לא צויין דבר בהקשר להצבעה פיסית, או להצגת תמונה בפני הנחקר. זאת ועוד, במסגרת חקירתו הנגדית אישר המפקח שלא ציין את הדבר בתרשומת שערך (שממילא לא הוגשה על-ידי המאשימה וראו עמ' 28, ש' 5 לפרו').