מדינת ישראל נ' ס'

בפתח הכרעת הדין וכמצוות ס' 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמת מביצוע העבירות נהיגה בקלות ראש – לפי סעיף 62(2) + סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה – לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות") + סעיף 38(3) לפקודה והתנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה + סעיף 38(3) לפקודת התעבורה בהן הואשמה בכתב האישום וזאת, כפי שיפורט להלן.

א.כתב האישום:

• בתאריך 08.10.18 בסמוך לשעה 06:15, נהגה הנאשמת ברכב פרטי מסוג סוזוקי מ.ר. XX-XXX-XX(להלן: "הרכב") בבנימינה ברחוב ----- ופנתה לשמאל לרחוב ----- או בסמוך לכך.

  הכביש במקום אספלט יבש ותקין, דרך עירונית, צומת רחובות, מעבר חציה מסומן בבירור על גבי הכביש בוצידי הכביש מדרכה, שעת חשיכה, תאורת כביש פעלה, שדה ראייה פתוח.

  • באותה עת, באותו מקום חצתה את הכביש במעבר החציה מימין לשמאל ביחס לכיוון נסיעת הנאשמת הולכת רגל ילידת 1952.

  • הנאשמת נהגה בקלות ראש, בכך שבהגיעה לצומת עצרה ואז פנתה לשמאל, מבלי שהבחינה בהולכת הרגל ומבלי שאפשרה לה להשלים את החציה בבטחה, פגעה בה והפילה אותה לכביש (להלן: "התאונה").

  • כתוצאה מהתאונה, נחבלה הולכת הרגל בגופה חבלה של ממש, נגרמו לה שברים באגן והיא אושפזה מתאריך 08.10.18 עד תאריך 11.10.18 ונזקקה לטיפול רפואי ולשיקום.

     

    בתשובה לכתב האישום הודתה הנאשמת שנהגה במקום ובזמן וכן שהולכת הרגל חצתה במעבר החציה, אך כפרה באחריותה לתאונה וכן בממצאים העובדתיים שהוצגו בכתב האישום. למעשה, השאלה הטעונה הכרעה היא האם התאונה הייתה נמנעת.

     

    ב.עיקר פרשת התביעה:

    מטעם המאשימה העידו לפניי הבוחן המשטרתי מר ג'יהאד והבי והנפגעת. כמו כן הוגשו מספר מוצגים וביניהם הודעת הנאשמת תחת אזהרה, שחזור של התאונה מתאריך 09.10.18, שחזור נוסף של התאונה ללא תאריך, תצלום אוויר, סקיצת הצבעה, תמונות מזירת התאונה שצולמו במועד לא ידוע וכן תיעוד רפואי של הולכת הרגל ושל הנאשמת לאחר התאונה.