מדינת ישראל נ' ס.

האישומים וההרשעה

1.הנאשם הודה במיוחס לו בשני כתב אישום, שתוקנו וצורפו יחדיו, כדלקמן:

א)במסגרת ת"פ 64525-03-15 הורשע הנאשם בעבירות של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), והתנהגות פרועה במקום ציבורי, לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין. על פי כתב האישום המתוקן, ביום 26.3.2015 סמוך לשעה 15:00, במסוף מעבר הגבול "טאבה" שבאילת, הודיעה לנאשם ראש משמרת ברשות האוכלוסין וההגירה, גב' ג. פ. (להלן: "ג. "), כי יציאתו מהארץ אינה אפשרית נוכח בלאי בדרכונו. בתגובה לכך, קילל הנאשם את ג. וכינה אותה "שרמוטה", קם לעברה, דפק על השולחן וזרק תיק על הרצפה. הנאשם חטף מידה של ג. את דרכונו בכוח, בעוד ג. נסוגה לאחור. בעקבות מעשי הנאשם, הגיע למקום מר ג. ק. (להלן: "ג. "), ששימש בקר גבול במסוף טאבה. הנאשם פנה לעברו, נגח בפניו (באזור פיו) וכינה אותו "נאצי". ג. נסוג לאחור.

ב)במסגרת ת"פ 1681-12-15 הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (להלן: "פקודת הסמים"). על-פי כתב האישום המתוקן, ביום 26.3.2015 סמוך לשעה 15:42, בעת ששהה הנאשם במסוף "טאבה" באילת, החזיק בכיסו 3 אריזות של סם מסוכן מסוג 5F-AMB.

טיעוני הצדדים לעונש

2.ב"כ המאשימה, עו"ד דרור אקלר, עתר למתחם ענישה, ביחס לכלל העבירות, שבין 4 ל-8 חודשי מאסר בפועל, וביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל למשך 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננים. ב"כ המאשימה עמד על חומרת העבירות שביצע הנאשם בנסיבות המתוארות בכתבי האישום. נטען כי מדובר באירוע אחד שבמהלכו הגיע הנאשם למעבר הגבול, כשבכיסו סם מסוכן מסוג נייס גאי, והתפרע במקום לאחר שעובדי הציבור במקום מנעו את יציאתו מהארץ. נטען כי חלקו של הנאשם היה דומיננטי ולא קדמה להתנהגותו כל התגרות. ב"כ המאשימה עמד על הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, בהם שמירה על שלומם וגופם של עובדי הציבור, וביקש להחמיר עם הנאשם משיקולי הרתעה, מניעה וגמול. ב"כ המאשימה ציין ששירות המבחן העריך כי רמת הסיכון להישנות ביצוע עבירות מצד הנאשם הינה בינונית. נטען כי עבירה של תקיפת עובד ציבור כוללת את יסודות עבירת התקיפה בגינה תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה, ומשכך יש להפעיל את המאסר המותנה העומד לחובתו שלא הניא את הנאשם מלבצע את העבירות בהן הורשע. הוגש גיליון רישום פלילי של הנאשם (ת/1), סרטון ממצלמות האבטחה במסוף "טאבה", בו נראה הנאשם מתפרע ופוגע בפניו של ג. (ת/2). הוצגה פסיקה.

3.ב"כ הנאשם, עו"ד אליהו ארביב, ביקש להימנע מלהטיל על הנאשם מאסר בפועל, ולהסתפק בהארכת המאסר המותנה וצו מבחן. הסנגור עמד על נסיבות חייו של הנאשם: גילו, מצבו המשפחתי, הנפשי והבריאותי, הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן וביקש לאמץ המלצותיו. צוין כי הנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, התנצל וחסך זמן שיפוטי יקר. לעניין המאסר המותנה נטען כי גזר הדין קבע כתנאי שלא יעבור על העבירה בה הורשע, היינו תקיפה סתם, בעוד בהליך דנא הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת עובד ציבור, ומשכך אין להפעיל את התנאי. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנסיבותיו של הנאשם ולחרוג ממתחם הענישה לקולא, על מנת לסייע לנאשם בדרכו השיקומית, ובעניין זה נמסר כי הנאשם הפחית לאחרונה ממשקלו, שומר על אורח חיים נורמטיבי, מסייע להוריו, מקפיד על טיפול פסיכיאטרי ונמנע מצריכת סמים. הוצגה פסיקה.

4.הנאשם הודה במעשיו והביע צער על התנהגותו. לדבריו, אותו היום לא היה "יום טוב" עבורו, משום שלא אכל ולא לקח כדורים, והעובדים במעבר הגבול התעללו בו וגרמו לו להמתין במשך כ-4 שעות. הנאשם ציין שהוא אינו אדם אלים ומדובר באירוע חריג. הנאשם ציין כי המקרה הקודם, בגינו הוטל עליו מאסר מותנה, התרחש לפני כ-7 שנים. הנאשם מסר שמזה כשנתיים הוא עובד עם אביו בן ה-84 ומשמש כיד ימינו.